אהרן מסקין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אהרן מסקין, סוף שנות השלושים
לוחית זיכרון על ביתם של אהרון מסקין ורפאל קלצ'קין ברח' פרוג 33 בתל אביב

אהרן מֶסקין (22 במרץ 1898 - 11 בנובמבר 1974) היה שחקן תיאטרון ישראלי, שחקן תיאטרון "הבימה" במוסקבה ובתל אביב, מגדולי שחקני הבימה העברית בתקופת היישוב ובימי המדינה. חתן פרס ישראל לתיאטרון לשנת תש"ך-1960.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אהרן מסקין נולד בשנת 1898 בעיירה שומיאץ ברוסיה, בנו של סנדלר. למד בחדר, וכשבגר היה לפועל מתכת והשתתף בפעילות מהפכנית. בימי המהפכה הרוסית הצטרף לצבא האדום והגיע בו לדרגת קצונה. בשנת 1919, בהיותו האחראי על חלוקת המזון לתושבי מוסקבה, נתוודע לחברי תיאטרון הבימה שזה אך נוסד וסייע להם באספקת מזון. בשנת 1922 הצטרף ל"הבימה" והשתתף בהצגת "הדיבוק".

בשנת 1928 עלה מסקין לארץ ישראל עם אנשי "הבימה". שיחק בתיאטרון הבימה עד יום מותו.

דמותו של מסקין וקול הבס העמוק שלו הקרינו עצמה רבה. מסקין ביחד עם חנה רובינא נחשבו בתקופת היישוב למלכי הבמה העברית.

מסקין גילם במשך שנותיו בתיאטרון שלל תפקידים מרכזיים: הוא היה הגולם בהצגת "הגולם" ואותלו בהצגת "אותלו". כן גילם את דמותו של שיילוק בהצגת "הסוחר מוונציה", את דמותו של וילי לומן ב"מותו של סוכן", את דמותו של הכומר קומאלו בהצגת "זעקי ארץ אהובה" ואת דמותו של קפטן קוויג ב"המרד על הקיין".

תפקידו האחרון היה בהצגת "הצוענים של יפו" מאת ניסים אלוני, שהועלתה לראשונה בשנת 1971.

בשנת 1943 זכה בפרס האמנות מטעם הקרן הקיימת לישראל. בשנת תשי"ד-1954 זכה בפרס הבימה ע"ש מנחם גנסין.[1] בשנת 1956 זכה בפרס לאמנות התיאטרון של עיריית תל אביב (שבשעתו נקרא פרס רמח"ל).[2]

אהרן מסקין ודוד בן-גוריון, פרס ישראל, 1960

בשנת תש"ך-1960 זכה בפרס ישראל לתיאטרון.[3]

אהרן מסקין נפטר בשנת 1974, בגיל 76, ונקבר בחלקת האמנים והסופרים שבבית העלמין קריית שאול בתל אביב בהלוויה רבת-משתתפים.[4]

היה נשוי לסימה (נפטרה ב-1975), ואב לאמנון מסקין, שחקן, ויובל מסקין, איש קול ישראל.

בשנת 1978-9 ארגנו תיאטרון "הבימה", תיאטרון חיפה והארכיון והמוזיאון לתיאטרון בירושלים תערוכה לזכרו.[5]

עיריית תל אביב קראה רחוב על שמו. כן נקבע של שמו פרס לתיאטרון (למחזאות ישראלית מקורית) מטעם הסניף הישראלי של המכון הבינלאומי לתיאטרון (ITI), האגף לתרבות במשרד החינוך והתרבות ותיאטרון "הבימה".

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אהרן מסקין בדמויותיו; רִשומים: אבא פניכל; עריכה: שלמה ברטונוב, תל אביב: ספרי גדיש, תשי"ט 1958. (ציורי הדמויות שגילם מסקין)
  • שמואל בן-ברוך, 'רשימת תפקידיו של אהרן מסקין, 1922–1971', במה (רבעון לדרמה) 77–78 (1978), 120–123.
  • ישראל גור, 'מארכיון התיאטרון: א. תערוכת-מסקין, ב. הבו 500 לא"י ל"הבימה"', במה 79–80 (1978/9), 171–174.
  • שמעון פינקל, אהרון מסקין ואגדת "הגולם": פרקים לזכרו, תל אביב: עקד, תש"ם 1980.
  • שמעון פינקל, 'אהרון מסקין בחיי יום-יום', פרוזה 35–37 (1980), 64–66.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אהרן מסקין בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]