אליהו וינוגרד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אליהו וינוגרד
Eliyahu Winograd.jpg
לידה דצמבר 1926
תל אביב, ארץ ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 13 בינואר 2018 (בגיל 91) עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות מערכת בתי המשפט הישראלית
תקופת כהונה 19721996
תפקידים בולטים
פעילויות נוספות
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ד"ר אליהו וינוגרד (דצמבר 1926 - 13 בינואר 2018) היה משפטן ישראלי שכיהן כנשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב בשנים 19891996, כשופט בפועל בבית המשפט העליון במשך כשנה ועמד בראש ועדות ציבוריות, בהן ועדת וינוגרד לחקר אירועי מלחמת לבנון השנייה וועדת וינוגרד בנושא שכר הלימוד במוסדות להשכלה גבוהה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

וינוגרד נולד בתל אביב, בן לישראל וינוגרד וחנה לבית גליק. סבו, הרב פנחס מרדכי וינוגרד, היה שד"ר של ישיבת תורת חיים (אין קשר משפחתי למשפחת וינוגרד מייסדי הישיבה) ואחיו של הרב ישעיהו זאב וינוגרד, מראשי ישיבת עץ חיים.

למד בבית הספר התיכון של בית המדרש למורים "מזרחי" בירושלים. בשנת 1946 למד בבית הספר הגבוה למשפט וכלכלה בתל-אביב. בשנים 1948–1950 שירת בצה"ל, וסיים את שירותו כראש המחלקה המשפטית במטכ"ל, בדרגת סגן.

בשנת 1952 הוסמך כעורך דין, ועד שנת 1960 עסק במקצוע זה במשרד עורכי דין "יזהר הררי ושות'".

בשנים 1960–1963 היה עוזר לפרקליט מחוז תל אביב בפרקליטות המדינה. בשנים 1963–1972 עסק כעורך דין עצמאי.

ב-1972 מונה לשופט בבית משפט השלום בתל אביב, ובשנת 1977 מונה לשופט בבית המשפט המחוזי בעיר. בתפקידו זה היה בין השופטים שהרשיעו את חברי כנופיית מע"צ.

בשנת 1983 קיבל תואר דוקטור למשפטים מטעם האוניברסיטה העברית בירושלים.

בשנת 1987 כיהן כשופט בפועל בבית המשפט העליון,[1] ובשנים 19891996 כיהן כנשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב. תיק מרכזי שבו טיפל במסגרת תפקידו זה הוא הליכי הפירוק והשיקום של קונצרן "כור".

וינוגרד פרש מכס השיפוט בהגיעו לגיל 70, כמקובל. באותה שנה קיבל את אות אביר איכות השלטון.

לאחר פרישתו שימש יושב ראש של ועדות ציבוריות רבות:

בין השנים 1996–2000 שימש כיושב ראש מועצת רואי חשבון בישראל.[5][6]

לצד פעילותו בוועדות ציבוריות עסק בבוררויות,[7] בהן המחלוקת במשפחת אייזנברג על עיזבונו של שאול אייזנברג והמחלוקת בין אנשי העסקים ארקדי גאידמק ויוסי טרוים.

בשנת 2008 הצטרף כשותף למשרד גדעון פישר ושות',[8] ושימש כמנהל המקצועי במשרד. לצד כהונתו כבורר בבוררויות גדולות מטעם המשרד, עסק וינוגרד בתיקי ליטיגציה מורכבים.[9][5] בדצמבר 2013 ייצג מטעם משרד זה את חברת "איקיוטק" במבצע הגבייה שלה שספג ביקורת ציבורית.[10]

אליהו וינוגרד נפטר ב-13 בינואר 2018, ונטמן בבית הקברות מורשה ברמת השרון.[11]

ספרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

וינוגרד כתב מספר ספרי משפט, בהם:

  • תקנות סדרי הדין האזרחי, 1963
  • דיני רשויות מקומיות, הוצאת הלכות בע"מ, 1988
  • צווי מניעה, הוצאת הלכות בע"מ, 1993

בנוסף ערך את הספרים:

  • גדעון פישר, "בוררות בעולם העסקי", 2016.
  • "דינים" - קובץ החיקוקים הישראלי.

משפחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1950 התחתן עם יוכבד, ולזוג נולדו שלושה ילדים. הזוג התגורר שנים רבות ברמת השרון, ולאחר פטירת אשתו ב-2003 עבר להתגורר בהרצליה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מינוי זמני כשופט עליון לד"ר וינוגרד, מעריב, 2 בינואר 1987
  2. ^ יהושע בריינר‏, ועדת החקירה קבעה כבר ב-97': פרץ כשל, באתר וואלה! NEWS‏, 4 בפברואר 2010
  3. ^ אליהו וינוגרד פרש מהוועדה להסדר קרנות הפנסיה, באתר ynet, 31 ביולי 2005
  4. ^ חנן גרינברג, איציק מרדכי יישאר אלוף "כי נענש מספיק", באתר ynet, 8 בספטמבר 2005
  5. ^ 5.0 5.1 ענת שיחור-אהרונסון, השופט בדימוס אליהו וינוגרד הצטרף למשרד גדעון פישר ושות', באתר nrg‏, 17 בדצמבר 2008
  6. ^ איתמר לוין, ‏המנכ"ל המיועד של משרד המשפטים, שלמה גור - יו"ר מועצת רואי חשבון, באתר גלובס, 24 בינואר 2000
  7. ^ עידו באום, ד"ר אליהו וינוגרד: "אני עוסק בבוררויות כדי להיות עסוק ומשתדל גם לא להיות עמוס", באתר TheMarker‏, 1 בפברואר 2009
  8. ^ אלה לוי-וינריב, ‏השופט בדימוס ד"ר אליהו וינוגרד מצטרף למשרד עוה"ד גדעון פישר ושות', באתר גלובס, 17 בדצמבר 2008
  9. ^ אליהו וינוגרד הלך לעולמו בגיל 91, באתר רשת 13, 13 בינואר 2018
  10. ^ מירב קריסטל וצבי לביא, איקיוטק: "צעקת אלפים נותרה ללא מענה", באתר ynet, 30 בדצמבר 2013
  11. ^ רענן בן צור, השופט וינוגרד הובא למנוחות: "מוקירים כל רגע במחיצתך", באתר ynet, 14 בינואר 2018