בתיה עוזיאל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
בתיה עוזיאל
בתיה עוזיאל
בתיה עוזיאל, 2015
לידה 1 במרץ 1934
כפר מל"ל, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 6 בינואר 2018 (בגיל 83)
תל אביב, ישראל
לאום ישראלית
תחום יצירה מלאכת יד

בתיה עוזיאל (1 במרץ 19346 בינואר 2018) הייתה מורה למלאכת יד ואמנית ישראלית.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתיה גוריאצ'יקוב נולדה בפורים 1934, ונקראה על שם סבתה מצד האב. אמה, שרה (סוניה) גוריאצ'יקוב (19011941), הייתה מראשוני המתיישבים בכפר מל"ל, ואביה, ברוך גילאון (גוריאצ'יקוב) (19011980), היה אמרגן שניהל את תיאטרון "המטאטא".[1] היה לה אח גדול, צבי (לימים עורך דין). גדלה בשכונת עובדים בתל אביב. ביוני 1941, כשהייתה בת שבע, התייתמה מאִמה, שנדרסה למוות על ידי משאית בריטית ליד כפר מל"ל, שם שהתה המשפחה בעקבות הפצצת תל אביב.[2]

עוזיאל רקמה וסרגה כבר מגיל שש, ובגיל שש-עשרה החלה למכור בובות קטנות שהכינה. למדה ב"תיכון חדש" בעירה. בצה"ל הדריכה במלאכת יד את מדריכי הגדנ"ע, ולאחר שהשתחררה הייתה מורה למלאכת יד בבתי ספר.

עוזיאל התפרסמה בשנות ה-60 בהגישה פינה שבועית בנושאי מלאכת יד בתוכנית הרדיו של רבקה מיכאלי. בשנים 19741982 הגישה בטלוויזיה הלימודית את התוכנית "מלאכת יד עם בתיה עוזיאל", שממנה צולמו כ-300 פרקים, וכמו כן ערכה סדרה של 12 ספרים בנושא מלאכת יד (1978).

עוזיאל השתתפה בתוכנית "סבתא בתיה", בהשתתפות נכדתה ליאל, ששודרה בערוץ הופ!". כמו כן השתתפה בשנת 2000 בפרסומת. עוזיאל הייתה גם אמנית-יוצרת, שהציגה תערוכות בארץ ובעולם: עבדה הרבה בטכניקת האסמבלאז'. בנוסף לימדה מלאכת יד במספר תחומים ובעיקר בתחום הציור על משי.

יצירות מלאכת היד שאת הכנתן הדגימה עוזיאל ברדיו ובטלוויזיה התאפיינו בשימוש בחומרים זמינים ובמחזור פסולת ושאריות. בתוכניותיה קראה עוזיאל לביטוי היצירתיות בעבודות היד, והתנגדה לשימוש בשבלונות מוכנות, דוגמת אופנת הגובלנים שהייתה נפוצה בשנות ה-70.

"הכינותי מראש"[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרסומה הרב של עוזיאל הביא לכך שהמונח "בתיה עוזיאל" נטבע בסלנג העברי ככינוי לעבודות מלאכת יד, בעיקר אלה העשויות מחומרים מאולתרים, או למי שעוסק (ובעיקר למי שעוסקת) בהן. גם צירוף המילים "הכינותי מראש", שהשתמשה בו רבות, נקלט בסלנג העברי. על אף זיהויו עימה, עוזיאל הכחישה שהשתמשה בנוסח "במקרה הכינותי מראש". לדבריה הטקסט אותו אמרה בתוכניותיה לא פעם הוא "הכינותי מראש", עבור חלקים ביצירתה שלא היה ניתן להראות את דרך הכנתם בזמן אמת בתוכנית, ואילו צירוף המילה "במקרה" הוא פרי יצירתם של כותבי הפרודיות.[3]

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

עוזיאל התגוררה בשכונת אפקה בתל אביב. הייתה נשואה לבנקאי שמואל ("עוזי") עוזיאל (שכיהן בין היתר כמנכ"ל בנק עלייה-לאומי[4]) משנת 1956 ועד מותו ב-2008. בתה, שרי, נפטרה במפתיע ב-1992 בגיל 30.[5]

עוזיאל נפטרה ב-6 בינואר 2018 בגיל 83, לאחר מאבק במחלת הסרטן.[6][7] הותירה בן ונכדים.

אחייניתה שרה גילאון היא שחקנית.

מפרסומיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בתיה עוזיאל (ליקטה), מלאכת יד; עורך אחראי: יהודה שיף, 12 כרכים, תל אביב: רביבים; הוצאת ידיעות אחרונות, תשל"ח 1978.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הכינותי בדיעבד: בתיה עוזיאל; אוצרות ועריכת קטלוג: נעמי גרשטיין, תל אביב: גלריה גרשטיין, 2013. (מחווה לבתיה עוזיאל; קטלוג תערוכה, מאי 2013)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא בתיה עוזיאל בוויקישיתוף

מפרי עטה:

קטעים מתוכניותיה:

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ דוד תדהר (עורך), "ברוך גוריאצ'יקוב", אנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ג (1949), עמ' 1511; שרגא הר-גיל, יום הולדת לאימפרסריו, מעריב, 4 בנובמבר 1971; אורי קיסריאימפרסאריו, מעריב, 26 בנובמבר 1971; נפטר האמרגן ברוך גילאון, מעריב, 8 באוקטובר 1980.
  2. ^ הקבר של שרה גוריציקוב בבית העלמין נחלת יצחק, באתר BillionGraves; נספתה בתאונה שרה גוריאצ'יקוב ז"ל, הבקר, 22 ביוני 1941; הלוית שרה גוריאצ'יקוב, הבקר, 23 ביוני 1941; בכפר | ספריה ע"ש שרה גוריאציקוב, דבר, 2 בספטמבר 1941; ספרית כפר מל"ל, באתר כפר מל"ל.
  3. ^ יעקב בר-און, ‏בתיה עוזיאל יוצרת גם בגיל 80, באתר מעריב השבוע, 26 בספטמבר 2013
  4. ^ מינויים: יו"ר חדש למועצת המנהלים של בנק עליה-לאומי, מעריב, טור 1, 9 ביולי 1985.
  5. ^ הקבר של שרי טבול (עוזיאל) בבית העלמין ניר צבי, באתר BillionGraves.
  6. ^ רן בוקר ועמי פרידמן, בתיה עוזיאל הלכה לעולמה, באתר ynet, 6 בינואר 2018.
  7. ^ מאיה אשרי ואיתי שטרן, מתה בתיה עוזיאל, אשת הטלוויזיה והאמנות, באתר הארץ, 7 בינואר 2018.