הקרב על מאראווי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הקרב על מאראווי
מלחמה: הסכסוך בדרום הפיליפינים
תאריך התחלה: 23 במאי 2017
תאריך סיום: מתמשך
משך הסכסוך: 38 שבועות ו יומיים
מקום: מאראווי, מחוז לאנאו דל-סור, הפיליפינים
8°00′05″N 124°17′18″E / 8.001437°N 124.28833°E / 8.001437; 124.28833 קואורדינטות: 8°00′05″N 124°17′18″E / 8.001437°N 124.28833°E / 8.001437; 124.28833 
תוצאה:

טרם הוכרע

  • רוב העיר נכבשה כנראה לזמן מסוים על ידי הארגון
  • הוכרז על משטר צבאי באי מינדנאו
  • כוחות צבא פיליפינים טוענים לשליטה ברוב העיר
הצדדים הלוחמים

המדינה האסלאמיתהמדינה האסלאמית המדינה האסלאמית

מפקדים

Flag of the Philippine Army.svg רולאנדו ג'וסליטו באוטיסטה

המדינה האסלאמיתהמדינה האסלאמית איסנילון הפילון
המדינה האסלאמיתהמדינה האסלאמית עבדאללה מאוט

כוחות

הפיליפיניםהפיליפינים לא ידוע

המדינה האסלאמיתהמדינה האסלאמית 500-50 לוחמים

אבידות

הרוגים:
11 חיילים הרוגים
2 שוטרים הרוגים
מאבטח הרוג
פצועים:
39 חיילים פצועים

31 הרוגים

11 אזרחים הרוגים
Ph locator lanao del sur marawi.pngמיקום העיר מאראווי במחוז לאנאו דל-סור באי מינדנאו. האגם במרכז הוא אגם לאנאו

הקרב על מאראוויאנגלית: Battle of Marawi), הוא עימות מזוין שפרץ ב-23 במאי 2017 בין כוחות הביטחון של הפיליפינים לבין ארגונים אסלאמיים ג'יהאדיסטים הנאמנים למדינה האסלאמית (דאעש) בעיר מאראווי (אנ') לחופי אגם לאנאו, המשמשת כבירת המחוז המוסלמי לאנאו דל-סור באי הפיליפיני מינדנאו.

הקרב החל כאשר עשרות לוחמי דאעש המשתייכים לארגון אבו סיאף ולמיליציית מאוט פתחו במתקפה מתואמת על המחנה הצבאי ראנאו ועל עמדות צבא ומשטרה בעיר, כאשר בתום יממה הג'יהאדיסטים הצליחו לכבוש אתרים מרכזיים בעיר ורחובות ראשיים, ובתום יומיים להשתלט על מרבית העיר על פי מספר דיווחים. על פי הממשלה הפיליפינית לעומת זאת, המתקפה החלה כאשר נודע לכוחות הביטחון שמנהיג אבו סיאף שוהה בעיר עם קבוצה מלוחמיו לצורך פגישה עם חמושי מיליציית מאוט, ולאחר שהצבא והמשטרה ניסו לפשוט על מקום המסתור, לוחמי אבו סיאף פתחו עליהם באש כבדה וקראו לתגבורת של מיליציית מאוט. הממשלה הפיליפינית טענה לשליטה על מרכז העיר כבר ביום השני, וברוב הזמן שבו התרחשו חילופי אש בעיר, עלו דיווחים סותרים של תושבי העיר, לוחמי דאעש וכוחות הביטחון על המתרחש בפועל בעיר.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

באי מינדנאו הנמצא בדרום הפיליפינים, קיימת אוכלוסייה אתנית-מוסלמית גדולה הידועה כמורו. מאז 1969, התנהל הסכסוך בדרום הפיליפינים באי מינדנאו ובאיים נוספים בין תנועות מוסלמיות שדרשו אוטונומיה לבין הממשלה הפיליפינית. לאחר חתימת הסכם טריפולי והקמת האזור האוטונומי המוסלמי במינדנאו, הארגונים העיקריים שהמשיכו להילחם נגד הממשלה היו ארגונים ג'יהאדיסטים קיצוניים כמו אבו סיאף ששאפו להקים מדינה אסלאמית ברחבי האי מינדנאו המנוהלת על ידי חוקי השריעה. בעקבות הקמת המדינה האסלאמית בעיראק וסוריה והכרזתה על ח'ליפות עולמית, ארגון אבו סיאף נשבע אמונים לאבו בכר אל-בגדאדי, ובמקביל, מספר מיליציות מקומיות נשבעו אף הם אמונים לארגון. כל אחד מהארגונים המסונפים למדינה האסלאמית ביצע פעולות טרור במידה זו או אחרת ברחבי האי, והתיאום בין הארגונים הג'יהאדיסטים גבר עם הזמן. הוקם אף ארגון-גג הקרוי הח'ליפות האסלאמית במינדנאו.

במהלך פברואר 2016, מיליציית מאוט נאלצה לסגת מהמפקדה הראשית שלה בעיר בוטיג במחוז לאנאו דל-סור, לאחר פשיטה של צבא הפיליפינים שבאה בעקבות פעולות טרור קודמות של הארגון בעיר, ביניהם תקיפת גדוד הרגלים בבסיס בעיר. בנובמבר של אותה שנה, המיליצייה השיקה מתקפה רצינית על האזור העירוני של בוטיג בכוח של 300 לוחמים ואף כבשה אותו למספר ימים. המילצייה נאלצה לסגת מהעיר להרים לאחר הגעת כוחות גדולים של צבא הפיליפינים שגרמו לה להרוגים רבים. כנקמה על כך, היא ביצעה פיגוע התאבדות קטלני בדבאו סיטי בירת האי מינדנאו זמן קצר לאחר מכן. במקביל, ארגון אבו סיאף ביצע מספר התקפות בין 2014 ל-2016, ביניהם המתקפה באי המוסלמי בסליאן . ב-11 באפריל 2017, חוליה בת 11 לוחמים של אבו סיאף, מיליציית מאוט ואנצר אל-ח'ילאפה, תקפו את כוחות הביטחון הפיליפינים באי בוהול הנמצא בארכיפלג ויסאיאס - הרחק ממעוזי הארגונים בארכיפלג סולו הסמוך למלזיה. העימות הסתיים רק ב-15 במאי עם הריגת כל אחד עשר הלוחמים בידי כוחות הביטחון. פעולה זאת לימדה על תחילת שיתוף הפעולה המלא בין הארגונים הג'יהאדיסטים.

העיר מאראווי (Marawi), היא בירת מחוז לאנאו דל-סור באי מינדנאו, והיא בעלת אוכלוסייה של כ-200,000 תושבים. המיקום שלה במרכז האי מינדנאו, הפך אותה ליעד נוח עבור לוחמי המדינה האסלאמית, עקב קרבתה לאזורי הפעילות של אבו סיאף בצפון האי, ולאזורי הפעילות של מיליציית מאוט בדרום האי. אף על פי שהמתקפה על העיר נראתה כפעולה מתוכננת היטב, על פי הכוחות המזוינים של הפיליפינים, הלחימה החלה כתוצאה ממבצע שערך הצבא בעיר בתיאום עם המשטרה הפיליפינית: בכוחות הביטחון התקבל דיווח מתושבי העיר לפיו קבוצת לוחמי אבו סיאף בראשות איסנילון הפילון נמצאת בעיר על מנת להיפגש עם עמיתיהם ממיליציית מאוט, וכוח צבאי-משטרתי משולב הגיע למקום המסתור של הפילון - הטרוריסט המבוקש ביותר בפיליפינים - במטרה ללוכדו או לחסלו. עם זאת, ייתכן שהטענה בדבר המבצע מהווה דיסאינפורמציה של הממשל הפיליפיני בניסיון להראות שליטה על המצב הרעוע במינדנאו.

הקרב[עריכת קוד מקור | עריכה]

מנהיג אבו סיאף, איסנילון הפילון בשנת 2000.

היום הראשון[עריכת קוד מקור | עריכה]

חילופי האש בין כוחות הממשלה לבין לוחמי דאעש החלו ביום שלישי 23 במאי בשעה 2:00 אחר הצהריים (שעון פיליפינים). על פי העיתונות הפיליפינית, ההתקפה החלה בשכונת בסק מלוטלוט בעיר כאשר לוחמיו של איסנילון הפילון (אנ') קראו למיליציית מאוט לשלוח להם תגבורת; לוחמי דאעש כבשו תחילה את בית החולים עמאי פקפק והורו לעובדיו לצאת ממנו, ולאחר מכן הניפו על גג בית החולים את דגל המדינה האסלאמית. חטיבה 103 של הצבא הפיליפיני המוצבת במחנה ראנאו בעיר הותקפה לפי דיווחים ראשונים על ידי 500 לוחמי דאעש (מאוחר יותר הצבא הכחיש זאת), ותמונות שצולמו על ידי התושבים בעיר מהבניינים במהלך היום, הראו את לוחמי דאעש החמושים בנשק קל למכביר משוטטים ברחובות ראשיים בעיר ומקימים מחסומים ועמדות בידוק במספר רחובות. חלק מקווי החשמל והתקשורת בעיר נותקו עקב הלחימה, ודרכי הגישה לעיר נחסמו על ידי כוחות הממשלה. לקראת הלילה הרחוב הראשי בעיר נכבש, ומספר בניינים ובתים הוצתו על ידי דאעש, ביניהם כנסיית סנט מרי, בית הספר נינוי אקינו ומכללת דנסלאן. על פי הדיווחים מתושבי העיר, לוחמי דאעש חטפו כומר קתולי ו-12 חברי כנסייה בתור בני ערובה על מנת למנוע מהממשלה להתקיף אותם. במקביל, עשרות חמושים כבשו את בית העירייה ולאחר מכן את בית הכלא בעיר, והם שחררו ממנו כ-107 אסירים. בשלב כל שהוא, כוחות דאעש כבשו את תחנת המשטרה בעיר, לקחו ממנה שלל רב בדמות נשק וציוד, ולאחר מכן שרפו את הקומה השנייה של התחנה; הלוחמים הוציאו להורג בעריפת ראש את מפקד המשטרה המקומי.

היום השני[עריכת קוד מקור | עריכה]

למחרת ביום רביעי (24 במאי), תגבורות של הצבא הפיליפיני נחתו בשדה התעופה לגואינגנדיאן באי מינדנאו או הגיעו לאי באמצעות ספינות של משמר החופים. לטענת הממשל, הצבא הצליח להשתלט על בית החולים עמאי פקפק ולשחרר ממנו 120 אזרחים שנלקחו על ידי דאעש כמגנים אנושיים. במהלך היום לוחמי דאעש צרו על מבנה בניסיון לחטוף קבוצה של 42 מורים, אולם הצבא הצליח לחלץ אותם משם. באמצע היום, סוכנות הידיעות של המדינה האסלאמית - אעמאק, פרסמה הצהרה רשמית בה נאמר שלוחמיה כבשו את רוב העיר מאראווי, וכי נהרגו כ-75 אנשים מכוחות הביטחון הפיליפינים. מאוחר יותר, הסוכנות פרסמה תמונות של לוחמי דאעש ברחבי העיר, וכן תמונות של כלי רכב ותחמושת שנלקחו שללו ומחסומים בעיר. הממשלה לעומת זאת, טענה שהצבא כבש מחדש עד סוף היום את אוניברסיטת מינדנאו ואת בית העירייה במרכז העיר. חילופי האש הכבדים גרמו לבריחה המונית של אלפי תושבים מהעיר במהלך היומיים הראשונים, וגודש תנועה גדול התרחש בכבישים המובילים לערים ליגאן וקגאיאן דה אורו. מתחילת המתקפה נהרגו לפחות 11 אזרחים ברחובות, ביניהם שני חובשים שנעצרו על ידי לוחמי דאעש בעת שענו לשיחות חירום, ו-8 אזרחים שנעצרו במחסומים בעיר והוצאו להורג ביריות כשהם כפותים. מתחילת המתקפה ועד סוף היום השני נהרגו על פי הממשלה 5 חיילים, 2 שוטרים ומאבטח אחד, ונפצעו 31 חיילים.

היום השלישי[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם הזריחה של יום חמישי (25 במאי), על פי מספר דיווחים לוחמי דאעש סיימו לכבוש את כל העיר למעט השוליים המערביים, ובמרכז העיר השתרר שקט שהופר מדי פעם בירי צלפים. תגבורות של הצבא החלו להגיע לחופי האי מינדנאו, וכוחות צבאיים הקימו מחסומים בכניסות לעיר שאיפשרו יציאה רק לאזרחים. חטיבה 103 החלה בחדירה לעיר ממזרח בבוקר, והחלו להגיע דיווחים על חילופי אש בינם לבין לוחמי דאעש; במקביל, מסוקי קרב של חיל האוויר הפיליפיני החלו לסייר בשמי העיר ולבצע תקיפות ממוקדות, ולטענת הממשלה התרחשו סמוך לקפיטול במרכז העיר חילופי אש בין חיילים מהצבא הפיליפיני שהגיעו ממערב העיר לבין לוחמי דאעש. עד הצהריים, מנין ההרוגים של לוחמי דאעש מתחילת המתקפה עמד על 13 לוחמים, ולכוחות הביטחון הפיליפינים נהרגו עוד 6 חיילים (סך הכל 14 הרוגים מכוחות הביטחון מתחילת המתקפה על פי הממשלה). חיל האוויר הפיליפיני תקף מהאוויר 3 כפרים סביבות מאראווי בהם אותרה נוכחות של דאעש. לקראת אמצע היום, לוחמי דאעש מארגון אבו סיאף הרגו 10 חיילים באי סולו המרוחק ממינדנאו - ככל הנראה כדי לגרום להדרדרות המצב הכללי באזור האוטונומי המוסלמי. על פי הצבא, בסוף היום המצב בעיר החל להתבהר לעומת היום הראשון, ולטענתו השתתפו בהתקפה רק כ-50 לוחמי דאעש ולא מאות כפי שחשבו קודם לכן; הצבא טוען שלוחמי דאעש לא הצליחו להבריח מהעיר את איסנילון הפילון, והם מפוזרים בעיר בכיסים קטנים שמטופלים על ידי הצבא, ועדיין שולטים על מספר גשרים. דובר הצבא הוסיף שהתמונות שהפיצו התושבים ולוחמי דאעש מאזורים מרכזיים בעיר סייעו להם להפיץ כאילו הם כבשו את כל העיר, והודיע שאין להסתמך על המדיה החברתית כמידע אמין על המתרחש בעיר.
על פי דיווחים, שני טרוריסטים בכירים מלזים שדחפו להצטרפות אבו סיאף לדאע"ש, שהו יחד עם איסנילון הפילון בעיר, והם נהרגו במהלך חילופי האש. מקורות מודיעיניים הוסיפו שבין התוקפים יש לוחמים זרים מאינדונזיה וסעודיה. סוכנות הידיעות הצרפתית דיווחה ש-26 לוחמים דאעש ממיליציית מאוט נהרגו עד סוף יום חמישי, וכי נותרו בעיר בסביבות 25 לוחמים נוספים. כן דווח שנפצעו מתחילת הקרב ועד סוף יום חמישי כ-39 חיילים.

תגובות[עריכת קוד מקור | עריכה]

נשיא פיליפינים רודריגו דוטרטה ששהה בתחילת המתקפה בביקור מדיני ברוסיה, הכריז על החלת משטר צבאי על כל האי מינדנאו למשך 60 יום, והודיע על קיצור הביקור המדיני ברוסיה. הוא הוסיף שבמקרה הצורך יוכרז משטר צבאי בכל הפיליפינים. בבוקרו של היום השלישי הוא נחת בפיליפינים והגיע לעיר דבאו סיטי במינדנאו בה הוקם חדר מצב מלחמתי. מלזיה החלה להדק את השמירה בגבול עם הפיליפינים זמן קצר לאחר הכרזת המשטר הצבאי, ובריטניה הזהירה את אזרחיה מלנסוע לאי מינדנאו.

נשיא ארגון הבישופים הקתולים בפיליפינים ביקש מאזרחי הפיליפינים ביום השני ללחימה לשאת תפילה לאחר שהטרוריסטים של מיליציית מאוט לקחו כומר ומספר חברי הכנסייה כבני ערובה במאראווי. נשיא הארגון דרש מכוחות הממשלה שביטחונם של בני הערובה יהיה בעדיפות ראשונה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא הקרב על מאראווי בוויקישיתוף