ויקיפדיה:כיכר העיר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מעבר לתחתית הדף מעבר לתחתית הדף
תמונת פנורמה של כיכר העיר
אירועי היום בקהילת ויקי

ג' בשבט ה'תשע"ח - 18 בינואר 2018

מחר, ד' בשבט - 19 בינואר

אופס, כבר עבר

ארכיון

דפי משנה




1 - 2 - 3 - 4 - 5 - 6 - 7 - 8 - 9 - 10 - 11 - 12 - 13 - 14 - 15 - 16 - 17 - 18 - 19 - 20 - 21 - 22 - 23 - 24 - 25 - 26 - 27 - 28 - 29 - 30 - 31 - 32 - 33 - 34 - 35 - 36 - 37 - 38 - 39 - 40 - 41 - 42 - 43 - 44 - 45 - 46 - 47 - 48 - 49 - 50 - 51 - 52 - 53 - 54 - 55 - 56 - 57 - 58 - 59 - 60 - 61 - 62 - 63 - 64 - 65 - 66 - 67 - 68 - 69 - 70 - 71 - 72 - 73 - 74 - 75 - 76 - 77 - 78 - 79 - 80 - 81 - 82 - 83 - 84 - 85 - 86 - 87 - 88 - 89 - 90 - 91 - 92 - 93 - 94 - 95 - 96 - 97 - 98 - 99 - 100 - 101 - 102 - 103 - 104 - 105 - 106 - 107 - 108 - 109 - 110 - 111 - 112 - 113 - 114 - 115 - 116 - 117 - 118 - 119 - 120 - 121


המקום בוויקיפדיה לשתף את הקהילה והחברים בדעותיכם ובתחושותיכם


תוכן עניינים

שי באב"ד[עריכת קוד מקור]

אמר שלא אכפת לו מנכים, והנכים הופכים לפנתרים עם יהודה דורון באו אליו לביקור בית. הפנתרה חנה עקיבא התמקמה מול הבית שלו ופיצחה גרעינים. השידור החי באדיבות רונית צרפתי. BE - שיחה 21:33, 21 בדצמבר 2017 (IST)

אני סקרן לשמוע אם לדעתך אתה אובייקטיבי בעניין הזה, או שמא בחרת צד. נרו יאירשיחה • ג' בטבת ה'תשע"ח • 21:37, 21 בדצמבר 2017 (IST)
ביקור אצל ראש הממשלה בקיסריה בחצות. מדבקת הפנתרים הודבקה על דלת הכניסה לבית. באדיבות עופרה שחף. BE - שיחה 00:02, 22 בדצמבר 2017 (IST)
העלאת קצבאות הנכות היא עוול בראש ובראשונה כלפי הנכים עצמם. בעיקר כלפי עשרות אלפי הנכים שעד עתה עבדו והתפרנסו מיגיע כפיהם ועכשיו בעקבות עליית הקצבה יעברו לחיי בטלה ותלות בכסף גזול. אבל לא רק הם. הרי מי שישלם את המליארדים הדרושים כדי לממן את הקצבאות הללו הם לא החזקים והמקושרים. הם פשוט יעלו את המחירים שהם גובים על המוצרים והשירותים שהם נותנים. מי שיצטרך לשלם את המחיר הם העניים ביותר, הנכים, הקשישים שחיים מקצבאות ועובדי הדחק שיצטרכו לשלם יותר על כל מה שהם קונים כדי לממן קצבאות שמועודדות אנשים לא לעבוד. רשעות וחלם. עדירל - שיחה 14:23, 22 בדצמבר 2017 (IST)
אתה ממש צודק. בטח רכב מודל 2018 בביטוח מקיף, וחברת הביטוח תשלם לך 10,000 ש"ח אחרי טוטאל לוס. BE - שיחה 15:53, 22 בדצמבר 2017 (IST)
פגשת פעם נכה שיכול לעבוד ויבחר בחיי בטלה בשביל קצבה שפירושה חיי עוני? אתה מאשים "עשרות אלפי" (כלומר לפחות 20,000) אנשים שנפצעו או חלו שהם בעצם בטלנים ורמאים. סימוכין? יורם שורק - שיחה 14:09, 23 בדצמבר 2017 (IST)
ביטול קצבת הנכות הוא הדרגתי בהתאם לעליית ההכנסה מעבודה, ותמיד ההכנסה הכוללת (מקצבה ומעבודה) גדולה מההכנסה מהקצבה בלבד. את הטענה של עדירל אפשר להציג גם נגד הבטחת הכנסה ומס הכנסה שלילי (גם בשני אלה התשלום מהמדינה קטן עם הגידול בהכנסה מעבודה). להערכתי בכל המקרים הללו מספר האנשים שמחליט לא לעבוד כדי שהקצבה לא תיפגע הוא זניח. דוד שי - שיחה 20:39, 23 בדצמבר 2017 (IST)
יורם שורק, מכיוון שאנחנו בויקיפדיה, אין טעם שנבזבז את זמננו על ויכוחים תיאורטיים כשיש עובדות מוצקות, שניתן למצוא בהמוני מאמרים בגוגל סקולר. הנה למשל מאמר שמצאתי בחיפוש קליל, יש עוד המון. כתוב שם שיש הבדלים אדירים בין שיעור מקבלי קצבאות נכות במדינות שונות, ש-75% ממנו ניתן להסביר רק על ידי גובה הקצבאות עם ההטבות הנלוות. אם נעבור רגע לישראל, אני ממליץ להסתכל על הטבלה בעמוד 13, שהוא עמוד 17 של קובץ ה-PDF. קצב גידול קבלת קצבאות נכות כללית, שקבלתה מותנית בהתחייבות לאי עבודה, עומד פחות או יותר על קצב גידול האוכלוסיה. לעומת זאת, קצבאות ילד נכה, שירותים מיוחדים וניידות, שאינן תלויות בהתחייבות לא לעבוד (ילדים ממילא אינם עובדים, הקצבאות האחרות ניתנות לאנשים שממילא התחייבו לא לעבוד) צומחות בקצב הרבה יותר גבוה. העלאת הקצבאות תביא בהכרח לגידול במספר מקבלי הקצבאות בהרבה יותר, הרבה הרבה יותר, מ-20,000 איש. מי שמכחיש זאת, יכול באותה מידה להצטרף לכת המאמינים שכדור הארץ שטוח. המדע הוא אותו מדע.
לגבי מקבלי הקצבאות, יש בהם רמאים, כמובן, אבל הם מיעוט קטן. רוב מקבלי קצבאות הנכות הם אנשים שסובלים מבעיות נפשיות או כאבים. איש אינו מקנא בהם. אולם בנוסף לכ-150,000 מקבלי קצבאות נכות בסעיפים אלו, יש באוכלוסיה עוד מאות אלפי אנשים עם אותן רמות בדיוק של כאב או בעיות נפשיות, שלא מקבלים קצבאות נכות, כי הם, בסיוע סביבתם, גייסו את הכוחות הנפשיים הנדרשים, עלו על דרך של עבודה והם במצב הרבה יותר טוב מאשר אילו התפתו למלכודת הדבש של הקצבאות. אין שום דרך אובייקטיבית להבדיל בין אלו שמקבלים קצבאות נכות לאלו שאינם מקבלים, כי אין הבדל ביניהם. ההבדל היחיד הוא שאלו התעקשו לקבל את קצבאות הנכות ובתמורה התחייבו לא לעבוד, ואלו לא בקשו או התייאשו וויתרו באמצע התהליך. העלאת קצבאות הנכות פירושו בהכרח לדון עשרות אלפי אנשים לחיים של עוני וקצבאות, כשהם יכלו להיות אנשים עצמאיים ולהתפרנס מיגיע כפיהם. כשאדם תומך בצעד אלים של הפקעת מליארדים מעניים עובדים, כדי לשלם אותם לאנשים תמורת התחייבותם להכנס לצמיתות לחיי עוני, ראוי שילמד את הנושא לפני כן. עם כל הכבוד לכוונותיו הרצויות, על האדם התבוני לברר את תוצאות מעשיו לפני שהוא עושה מעשה מטופש. עדירל - שיחה 23:07, 23 בדצמבר 2017 (IST)
קבלת קצבת נכות בישראל אינה מותנית בהתחייבות לאי עבודה, ולכן דבריך נשענים על כרעי תרנגולת. דוד שי - שיחה 23:47, 23 בדצמבר 2017 (IST)
עדירל חבל שאתה כותב כל כך הרבה שטויות מוטב שתיקח אלף צעדים אחורה ותלמד בענווה את הנושא. ניכר שאין לך צל קלוש של הבנה בו. קצבת הנכות אינה ניתנת לאנשים בגלל שהם סובלים או קשה להם. סבל וקושי אינם האישייו של הנושא בכלל.
לאור אופי השיח ועמדות המוצא שכבר הופגנו בדיון, אין בכוונתי להגיב בו עוד, ואני מציע גם לאחרים לעשות כך. ואם תשאל מדוע הגבתי ותייגתי ? זאת מפני חובת המחאה המוטלת עלי כאדם. מי-נהר - שיחה 00:05, 24 בדצמבר 2017 (IST)
דוד שי, אכן, אפשר לעבוד ולקבל במקביל קצבת נכות, אם אתה עובד בשחור, במשרה חלקית או בשכר מינימום. ועדיין, עובדה היא שהרוב המוחלט של מקבלי קצבת הנכות לא עובדים. מעניין שהקבוצה שהכי עובדת היא בעלי הפיגור ...
מכיוון שאינך רוצה לדעת את העובדות, באמת אין טעם בדיון. אבל למי שלא רוצה לחטוא בעוול נוראי, בגלל אי ידיעה, הנה דו"ח קצת ישן המתאר מי הם מקבלי קצבת הנכות הכללית. כמעט 30% הם בעלי נכות נפשית עיקרית, עוד 20% סובלים מפגיעה נוירולוגית. והנה דוגמא למה שהביטוח הלאומי מתמודד איתו יום יום - צבירת אחוזי נכות אורתופדית ואחוזי נכות נוירולוגית בגין פריצת דיסק. נכון, הלב הרחום שלנו יכול לאמר ניקח כסף שצומח על העצים ונחלק לאנשים המסכנים הללו שמאוד סובלים. אבל כסף לא צומח על העצים. הוא נלקח במיסים מאנשים עניים שנאלצים לשלם 17% מע"מ על כל מה שהם קונים כדי לממן את הקצבאות הללו. ורבים ממקבלי הקצבאות אינם מרוויחים דבר מהקצבאות הללו. אילולא הקצבאות הם היו יוצאים לעבוד ומקיימים חיים טובים יותר להם ולסביבתם. עדירל - שיחה 13:22, 24 בדצמבר 2017 (IST)
פגשתי פעם אחד מאלו שאתה מכנה בלעג "אנשים המסכנים הללו שמאוד סובלים" - איש שבמשך שנים רבות פרנס את משפחתו בעבודה פיזית קשה בענף הבניין. כשאיבד את יכולת העבודה בגלל בעיות גב הגיע משפחתו לעוני מחפיר (וממש ממש לא מדובר בעצלן). אדם בגיל 50 שעבד כל חייו בעבודה פיזית לא היה "יוצא לעבוד אילולא הקצבה" והוא היה בהחלט מעדיף להמשיך לעבוד. יורם שורק - שיחה 18:30, 24 בדצמבר 2017 (IST)
ראשית הבהרה ומחאה: אני לא כתבתי שום דבר בלעג ובטח שלא לעגתי לאנשים שסובלים מכאבים או בעיות נפשיות. האנשים הללו זקוקים לעזרה, ולא למדיניות שדוחקת אותם לשולי החברה עם קצבה עלובה. אין לי יכולת לדון באדם ספציפי, בטח לא אחד שאיני מכיר.
ברור שבין מקבלי קצבאות הנכות יש רבים שאינם יכולים לעבוד כלל. ברור גם שבין מקבלי קצבאות הנכות יש רבים שהסתמכו על קצבאות הנכות של הביטוח הלאומי ולכן לא רכשו לעצמם ביטוח לאובדן כושר עבודה. כדי להתמודד עם הבעיה הזאת, המדינה היום מחייבת עובדים לרכוש לעצמם ביטוח לאובדן כושר בתקווה שבטווח הארוך ירד באופן ניכר מספר הזכאים לקבלת קצבת הנכות. העניין הוא שבין מקבלי קצבאות הנכות יש גם רבים מאוד שיכולים בהחלט לעבוד ומספרם של אלו גדל ככל שהקצבה עולה. המדינה התמודדה עם בעיה זאת בכך שהיא מעלה את הקצבה רק לאלו שיש להם 100% אובדן כושר עבודה, כך שהמקרים שיותר קרובים לגבול, יישארו עם קצבת הנכות הנמוכה של קצת מעל 2000 שקל, קצבה פחות אטרקטיבית למי שיכול לעבוד. עוד דבר שהממשלה הכניסה להסכם הוא שהעלייה בקצבאות מותנית במסגרת התקציבית, כלומר בקצב ההצטרפות של מקבלי קצבאות נוספים. אם יהיה גידול ניכר במספר מקבלי הקצבאות, גובה הקצבאות יעלה במידה פחותה. ועדיין, המדיניות כולה שגוייה מן השורש. הדרך לסייע לאנשים נזקקים הוא לתת לאנשים בסביבתם לסייע להם. לאלו שמכירים אותם יש יכולת לבחון את צרכיהם ולהחליט עד כמה לסייע להם. המדינה מתקשה להבחין בין נזקק ללא נזקק (אין שום מדד אובייקטיבי להחליט מי נכה, ראו את התלונות על הועדות של הביטוח הלאומי) ולכן כסף רב שנגבה מאנשים עניים מתבזבז סתם. עדירל - שיחה 19:13, 24 בדצמבר 2017 (IST)
תשובת רוית. BE - שיחה 04:35, 8 בינואר 2018 (IST)

בדיחה עצובה[עריכת קוד מקור]

רוצים לראות בדיחה ממש, אבל ממש עצובה?... עיינו בערך לנגוש. איך הוא עדיין קיים??? התו השמיניבא ונדבר על זה... 01:52, 22 בדצמבר 2017 (IST)

צריך להוריד את המתכון, אבל אני יכול לראות חשיבות לערך א.פ עריכות-שיחה
צריך לשפר את הערך, (וגם להכחיל את הערך תנור לבנים), אבל בוודאי שלא לבזבז זמן ואנרגיה בדיון חשיבות מיותר. אגסי - שיחה 12:27, 22 בדצמבר 2017 (IST)
באופן עקרוני, יש מקום לערכים בוויקיפדיה על מאכלים חשובים וידועים (כגון מאכלים פופולריים במיוחד או מאכלים המאפיינים מטבח תרבות ומסוימים). למשל: ברור שעל פיצה חייב להיות ערך ואף אחד לא יפקפק בחשיבותו. ‏MathKnight (שיחה) 15:37, 22 בדצמבר 2017 (IST)
מעבר לזה שלנגוש זה ממש, אבל ממש טעים, בוודאי ובוודאי שראוי שיהיה ערך על אוכל הרחוב ההונגרי הפופלארי ביותר (אם כי כנראה הגולש דוחק אותו כמאכל לאומי).Icewhiz - שיחה 20:48, 23 בדצמבר 2017 (IST)
הנחתי את תבנית החשיבות כשהערך היה נראה כמו מתכון. לאחר שסידרו אותו- מחקתי את תבנית החשיבות בהתאם לקונצנזוס שבעניין. התו השמיניבא ונדבר על זה... 00:13, 24 בדצמבר 2017 (IST)

ניסיונות לחדור לחשבון שלי[עריכת קוד מקור]

קיבלתי מספר הודעות מערכת שהיו ניסיונות חוזרים ונשנים לחדור לחשבון שלי אתמול בערב. לכולם כאן ברור מי עשה זאת. חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה - הפקולטה למדעי הרוח 06:16, 23 בדצמבר 2017 (IST)

זה מן הסתם ממחיש את החשיבות של ססמה טובה (במיוחד למפעילי מערכת). האם יש טעם לערב את המשטרה? האם הם טיפלו בפרשות קודמות? אגסי - שיחה 10:52, 23 בדצמבר 2017 (IST)
האם בוויקיפדיה עולה Captcha אחרי ניסיון כושל ראשון? BE - שיחה 11:26, 23 בדצמבר 2017 (IST)
צריך לתת את האופציה למשתמש לבחור מספר כתובות IP שרק דרכן ניתן להכנס, גם את זה ניתן לעקוף אבל צריך האקר טוב יותר א.פ עריכות-שיחה
לא רעיון כזה טוב האמת, אם לפתע מת לך הראוטר אז הלך על המשתמש שלך. Bear - השאר הודעה אחריי הביפ... 17:30, 23 בדצמבר 2017 (IST)
אני מקבל הודעות על ניסיונות חדירה כושלים לחשבון שלי על בסיס שבועי (לרוב זה מספר פעמים בשבוע). בדרך כלל, ההודעות מגיעות מויקיפדיות זרות. יורי - שיחה 00:31, 24 בדצמבר 2017 (IST)
למפעילי מערכת אמורה להיות אפשרות להפעיל אימות דו שלבי, והאופציה הזאת יכולה להגן על החשבון מעולה מנסיונות פריצה.-- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
באמת יורי? מאד תמוה שדווקא לך, עורך שפעיל פחות ממני, כל הזמן מנסים לפרוץ לחשבון שלך. אצלי לא מנסים לפרוץ, ואני פעילה גם בוויקיפדיות אחרות, ומיזמים נוספים. אולי עלי להיעלב שלא מנסים לפרוץ לחשבון שלי שוב ושוב? שנינו יודעים היטב מי זה שניסה לפרוץ לחשבון שלי, ואני תמהה על התגובה הזאת שלך כאן. חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה - הפקולטה למדעי הרוח 11:37, 24 בדצמבר 2017 (IST)
יהיה מי שעשוי להבין שיורי משקר. • צִבְיָהשיחה • ו' בטבת ה'תשע"ח 11:56, 24 בדצמבר 2017 (IST)
צביה, אני מאחלת לך שיום אחד תרגעי בקשר אלי ולא תחפשי אותי בכל תגובה שלי. הכעס שלך לא עושה לך טוב. והנה לא תייגתי אותך כפי שדרשת ממני. חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה - הפקולטה למדעי הרוח 12:16, 24 בדצמבר 2017 (IST)
חנה, אני לא יודע אם זה תמוה שמנסים לפרוץ לחשבון שלי יותר משלך. זכור לי שבפעם הראשונה שזה קרה ביקשתי מהבודקים שיבדקו את האייפי שממנו הגיע ניסיון הפריצה (והנה המלצה בשבילך). מאז זה קרה עוד אינספור פעמים כשהתדירות רק הלכה ועלתה. רק בשבוע שעבר קיבלתי במכה 11 ניסיונות פריצה לחשבון שלי בויקישיתוף. ייתכן ואיכשהו תפסתי חשבון גלובלי עם שם משתמש Yuri ואז זה יכול אולי להסביר את זה. אבל אני לא מבין בזה מספיק כדי לדעת אם זו התשובה. בכל מקרה החלפתי לסיסמה חזקה יותר והפסקתי לקחת את הדברים האלה קשה (להלן: המלצה מס' 2 לך). לגבי דברייך על כך שנינו יודעים מי ניסה לפרוץ לך, אבקש ממך שוב לדבר בשם עצמך. לי אין מושג מי ניסה לפרוץ לך לחשבון. יורי - שיחה 12:38, 24 בדצמבר 2017 (IST)
יורי, אם לי היו קוראים יורי, ולא הייתי מומחה גדול במחשבים, הייתי מנסה להכנס לחשבון של יורי. זה מה שאתה פוגש ולדעתי לא צריך לקרוא לזה ניסיונות פריצה, אלא סתם טעויות של אנשים שלא מבינים. עדירל - שיחה 12:54, 24 בדצמבר 2017 (IST)

לפני הנקודה או אחרי הנקודה[עריכת קוד מקור]

אז שמתי לב שיש שני מחנות בויקיפדיה: מחנה הערת השוליים לפני הנקודה ומחנה אחריי הנקודה. אחריי קצת חקירה ראיתי שהיו מספר דיונים על כך ואף עלתה הצעה לפרלמנט להגיע למוסכמה בעניין. בכל מקרה, רציתי לדעת מה דעתכם ומה אתם נוהגים לעשות, רצוי גם לנמק. Bear - השאר הודעה אחריי הביפ... 03:04, 24 בדצמבר 2017 (IST)

כבר היו דיונים אחדים בנושא זה (חפש בארכיון המזנון) וגם הצבעה בפרלמנט, חבל לבזבז זמן על דיון נוסף. דוד שי - שיחה 07:21, 24 בדצמבר 2017 (IST)

לפני הנקודה[עריכת קוד מקור]

יותר ברור שההערה משויכת למשפט שלפניה. הנקודה חוצצת. יום טוב אגלי טל - שיחה 13:01, 24 בדצמבר 2017 (IST)

אני ממקם את הערות השוליים בערכים רק לפני הנקודה. זה הכי ברור. ניב - שיחה 20:11, 24 בדצמבר 2017 (IST)
כמובן! ‏Ovedcשיחה 06:12, 25 בדצמבר 2017 (IST)
כנ"ל. (מעניין שבספרות הפוסקים ההערה או האות ממוקמת לפני הטקסט ?) אבי84 - שיחה 18:57, 11 בינואר 2018 (IST)

אחרי הנקודה[עריכת קוד מקור]

  1. הכי אסתטי שיש. Bear - השאר הודעה אחריי הביפ... 03:04, 24 בדצמבר 2017 (IST)
  2. אני עושה את זה בעיקר כי זה הסטנדרט בויקי האנגלי - ושם כן מקפידים על זה (ברמה שמעירים על זה כשאתה טועה).Icewhiz - שיחה 10:21, 24 בדצמבר 2017 (IST)
  3. הנקודה קשורה למשפט יותר מההערה. Mr. Brinks - שיחה - אומרים תודה! 21:44, 24 בדצמבר 2017 (IST)
    מסכים עם Mr. Brinks, בעיקר כשיש יותר מהערת שוליים אחת אחרי הנקודה. ממה שראיתי, יש חלוקה די ברורה במחלוקת זו. BE - שיחה 01:34, 25 בדצמבר 2017 (IST)
  4. אחרי הנקודה, כך קבעה האקדמיה ללשון העברית. – אסף (Sokuya)שיחה 10:34, 25 בדצמבר 2017 (IST)
  5. אחרי. Shayshal2 - שיחה 10:54, 25 בדצמבר 2017 (IST)
  6. כובש המלפפוניםשיחה 19:11, 25 בדצמבר 2017 (IST)
  7. נראה הרבה יותר טוב אחרי הנקודה. לא בכדי מקפידים על כך בוויקיפדיה האנגלית. חבל שבכל פעם שמישהו מנסה לקדם את קביעת המדיניות בנושא זה, בסוף הדיון נעצר בגלל שוויקיפדים רבים טוענים שמדובר בנושא לא חשוב. לטעמי ממש לא מדובר בנושא אזוטרי, נהפוך הוא: מאחר שבוויקיפדיה יש אינספור הערות שוליים, חשוב שתהיה הנחיה ברורה כיצד למקמן. ואמנם, מהסקר הזה נראה שרוב הוויקיפדים מסכימים על כך שמיקום ההערה צריך להיות אחרי הנקודה. ‏Guycn2 · ☎‏ 21:13, 31 בדצמבר 2017 (IST)

הערות (לא שוליים)[עריכת קוד מקור]

זה לא דיון לכיכר העיר, והנושא נלעס כבר לעייפה. בדוק בארכיון המזנון ובפרלמנט. חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה - הפקולטה למדעי הרוח 11:39, 24 בדצמבר 2017 (IST)
יש כל כך הרבה דברים משמעותיים לעשות,,, בואו נעסוק בדברים בעלי ערך וכשנסיים לכתוב את כל הערכים החסרים, נשוב לדון בלפני הנקודה או אחרי הנקודה. בברכה. ליש - שיחה 17:13, 24 בדצמבר 2017 (IST)
הכוונה של הדיון היא לא חוקתית, לא פתחתי את הדיון כי לדעתי חשוב לעסוק בזה ולהחליט מהי הדרך הנכונה, אלא סתם בתור סקר קליל לראות איך הרוב נוהגים לעשות. Bear - השאר הודעה אחריי הביפ... 18:01, 24 בדצמבר 2017 (IST)
כבר עשו בשבילך סקר רציני יותר, בפרלמנט. נרו יאירשיחה • ו' בטבת ה'תשע"ח • 19:16, 24 בדצמבר 2017 (IST)

כן, זה אמיתי[עריכת קוד מקור]

לאחרונה צפיתי במערכון בהיהודים באים ג, ט (זהירות, סאטירה נושכת), שם הוצג דיווח חדשותי בדיוני על רעידות אדמה שבו מסבירים הכתב, ואחריו מנכ"ל המשרד לביטחון פנים, כי האסון התחולל בשל יחסי מין הומוסקסואליים, כפי שאמנם כבר קבעו חז"לנו ("אמ'[ר] ר' אחא: בעון משכב זכור. אמ'[ר] הקב"ה: אתה זיעזעתה איברך על דבר שאינו שלך – חייך שאני מזעזע עולמי על אותו האיש", ירושלמי ברכות ט, ב [ס"ד ע"א]). לשאלת המגישה (יעל שרוני) איך ניתן לסייע, עונה נציג הממשלה (מוני מושונוב) כי אכן אפשר לעזור: "מי שגר בירושלים וסביבותיה מתבקשים לצאת אל רחבת הכותל המערבי ולהצטרף לתפילות ההמוניות. מי שלא חי באזור הזה וגר בשאר הארץ – שיניח תפילין, זה מאוד חשוב. מהשטח נמסר לי שיש מחסור של לפחות עשרים אלף זעקות שמע אלף – עשרים אלף! – כך שזה באמת יכול לעזור". כוחות הביטחון, הוא מספר, מטפלים בפצועים הרבים באמצעות הוספת אותיות מיוחדות לשמותיהם (והאותיות ז'-ל' להרוגים). המגישה מסכמת: "כן, גבירותיי ורבותיי, בואו נעשה מאמצים. וכמובן, גם, מי שמאמין – אפשר גם לפנות פצועים לבית החולים" (מנכ"ל המשרד לביטחון פנים מסכים: "אם לא יועיל – לא יזיק"). לבסוף מועלה לשידור פרופסור מהמכון הסיסמולוגי, שמסביר כי הרעידות נוצרות כתוצאה מחיכוך בין לוחות טקטוניים – אולם דבריו זוכים לביטול ולבוז מופגן מהיושבים באולפן.
נאנחתי בהקלה כשחזרתי לחיים האמיתיים. אולם היום פתחתי עיתון וחשכו עיניי; נזכרתי, שוב, כי המציאות עולה על כל בדיון. מתברר ששר החקלאות, אורי אריאל, יזם תפילה המונית ברחבת הכותל המערבי למען ירידת גשמים (יום חמישי הקרוב, לכל המעוניינים. גברים ונשים בנפרד, כמובן. לפי אחת הגרסאות, השר הצטרף ליוזמת הרבנות הראשית; אולם בהזמנה לאירוע נכתב: "לצד המאמצים וההיערכות לשנת הבצורת ולמען ירידת הגשמים, תיערך תפילה ביוזמת שר החקלאות אורי אריאל ברחבת הכותל המערבי").

לדאבוננו, לאחר ארבע שנות בצורת ירדו עד כה מעט גשמים שהם פחות מהממוצע הרב שנתי והחורף הנוכחי מסתמן כשחון. אני קורא לכל הציבור לקחת חלק בתפילה בי' בטבת, שכידוע הוא יום תענית, ולהביא מטריות כי ביחד נקרע את שערי השמים.
קראנו בתנ"ך על מקרים בהם ביקשו מהקדוש ברוך הוא להוריד גשם והוא אכן שמע לתפילות, כך עשה גם אליהו הנביא. אנחנו ממשיכים את התפילות, אם זה לא יועיל זה בטח לא יכול להזיק.

כך דברי שר החקלאות (ynet, מעריב, כיכר השבת).
מה שלא ברור לי הוא: למה לעצור כאן? אני קורא לשאר חברי הממשלה ללכת בעקבותיו ולהפוך את חיינו כאן לטובים יותר באמצעות תפילות לאדוני עולם. יש מחסור רציני (הולך וגדל) במיטות אשפוז? קַלְלְל – יוביל נא שר הבריאות תפילה המונית להפחתת מספר הנזקקים לאשפוז. תאונות דרכים? ייזום שר התחבורה תפילה המונית, וכך נחסוך מאות הרוגים ואלפי פצועים בשנה! רקטות וטילים מאיימים ליפול על ראשינו? יתכבד שר הביטחון ויארגן לאורך גבול הצפון ובגבול עם רצועת עזה מוקדי תפילות המונים, שימסכו את ארץ הקודש ממרעין בישין כאלה (וגם יפטרו אותנו ואת מיטיבינו הגויים מהוצאה של מיליארדים על "פתרונות טכנולוגיים"; לא שיש לי בעיה עם טכנולוגיה – מי שמאמין בדברים האלה, בכיף – אבל להוציא על זה כ"כ הרבה כסף זה בטח לא מוצדק).
הייתי מוסיף עוד הצעה לשר החוץ להוביל אותנו בתפילה למען הגדלת אהבתן של אומות העולם לישראל – אבל הרי בידוע שעשו שונא ליעקב, כך שאין טעם; לא לנו להפוך סדרי עולם. אביעדוסשיחה 23:55, 24 בדצמבר 2017 (IST)

נורא מפתיע שאדם מאמין יוזם תפילה לאלוהיו. זה לא עולה דבר למשלם המיסים, ובזמן הזה לפחות הוא לא מזיק. למי איכפת? • צִבְיָהשיחה • ז' בטבת ה'תשע"ח 00:23, 25 בדצמבר 2017 (IST)
לי כל זה לא מציק, כשאריאל למד בבית הספר עדיין לא הוציאו מהמחזור את הספר ההוא על החקלאי שעורר סערה (סערה יבשה ממשקעים) לאחרונה.
מה שכן, זה הזכיר לי את הסיפור הכה־יהודי הזה: שמער'ל העשיר נכנס למקווה ביום שישי וברדתו אל המים התאנח: אייבערשטער זאל העלפען! (אלוהים יעזור!), שמע זאת הרבי הפיקח והורה לחסידיו האדוקים למשוך את חסכונותיהם שהופקדו כהשקעה בידיו של העשיר. ביום ראשון פשט שמער'ל את הרגל והערצת החסידים לרבם לא ידעה גבול. "רוח הקודש יש לרבי" אמר אחד בפניו. הסביר הרבי: כשאני מדבר לאלוהים, הכל בסדר, אבל כששמער'ל מתחיל לומר שאלוהים יעזור, הרי שהעניינים ממש ממש בצרות. ביקורת - שיחה 01:38, 25 בדצמבר 2017 (IST)
הרבי השתמש במידע פנים, אל תנסו זאת בעצמכם.
ראוי להוסיף לתפילה להורדת הגשם גם "מי שברך" לכל מקבלי ההחלטות, היזמים, המהנדסים והפועלים שהקימו מתקני התפלה בישראל והפחיתו את תלותנו בגשם. דוד שי - שיחה 08:04, 25 בדצמבר 2017 (IST)
רק כדי שלא להשאיר מקום לטעות, המקווה הוא מרחב ציבורי, כל האנשים שמעו את שמער'ל, אבל רק הרבי ידע לקרוא את המפה. בהקשר הנוכחי: ביום ששר החקלאות מתחיל לדבר על תפילות, אפשר לקבל רושם שנגמר לו מה להציע בתחום שלו. אגב, Aviados, נגעת במתח העתיק שבין בטחון להשתדלות, אם הנושא באמת מעניין אותך, לאחרונה העלה אברהם וינרוט את רוב ככל ספריו לרשת, וגם הספר ביטחון בה' והשתדלות טבעית: פרקי יסוד, זמין לעיון מקוון ולהורדה בפורמט PDF. ביקורת - שיחה 09:37, 25 בדצמבר 2017 (IST)
ובסופו של דבר, ירדו (ויורדים) אתמול והיום גשמים יפים מאוד. אתם רואים? אפילו לא צריך לקיים תפילה המונית. מספיקה הכוונה. עכשיו כל מי שהתכוון להצטרף לתפילה יכול לחזור ולכתוב ערכים בויקיפדיה בזמנו הפנוי. עמית - שיחה 10:02, 25 בדצמבר 2017 (IST)
"מחשבה טובה מצרפה למעשה" [1]. עוזי ו. - שיחה 10:25, 25 בדצמבר 2017 (IST)
למי אכפת אם הוא יזם תפילת גשם, זה לא פוגע באף אחד. – אסף (Sokuya)שיחה 10:32, 25 בדצמבר 2017 (IST)
זאת בעיה רק אם הוא באמת מאמין שזה יעזור PelicanTwo - שיחה 10:50, 25 בדצמבר 2017 (IST)
זה המקום לצטט את האנקדוטה הוותיקה על נילס בוהר שבביתו הייתה תלויה פרסה של סוס, שנחשבת למביאת מזל טוב. ידיד של בוהר שביקר בביתו שאל אותו איך מדען דגול ורציונלי שכמוהו מאמין בכזאת אמונה טפלה. ענה לו בוהר: "בוודאי שאני לא מאמין בזה, אבל אמרו לי שזה עובד גם אם אתה לא מאמין." ‏MathKnight-at-TAU (שיחה) 11:13, 25 בדצמבר 2017 (IST)
תזכורת: פרסה, וכן: הציטוט האמור מופיע בוויקיציטוט האנגלי במעמד של Disputed‏. Tzafrir - שיחה 14:20, 25 בדצמבר 2017 (IST)

שוב ושוב אנו פוגשים את הסאטירה הזאת כל פעם בקונטקסט אחר. פעם שעברה שראיתי אותה זה היה בכתבה על הקצין החילוני הראשי. הסאטירה אכן משעשעת במידת מה, אבל היא אינה אפקטיבית, כי אלו שהם היעד של הסאטירה לא שמים לב שהם היעד וחושבים שהוא לועג למישהו אחר. על פניו נראה שהיעד של הסאטירה היא אנשים "דתיים", וכל ההקשר התרבותי הוא של יהודים דתיים. אולם יהודים דתיים מצווים להתייחס לעובדות ולנקוט במדיניות מבוססת עובדות. זו אינה רשות למי שמאמין, זו חובה. לעומת זאת, אנשים חילונים, בהעדר מצווה לפעול על פי עובדות, מתעלמים מהן במדיניות שלהם. מפורסם שבחילונים אלו הוא מר יאיר לפיד שכשהזהירו אותו מהנזק של מדיניות מע"מ אפס על דירות הוא טען ש"הורדת המע"}מ על דירות לא מיועדת לכלכלנים", דומה להפליא לבוז שהפגינו יושבי האולפן בסאטירה כלפי הסייסמולוג. זה כמובן לא נגמר שם, יש במדינת ישראל מוסד שלם עם תקציב של מליארדים רבים, שמבוסס כל כולו על מצג שווא ואחיזת עיניים של תרמית פונזי, וזאת על פי דו"ח האקטואר של המוסד. אם חברת ביטוח פרטית היתה עושה ולו מאית ממה שנעשה על ידי הביטוח הלאומי, כל ראשי החברה היו יושבים שנים רבות בכלא. ראש אגף התנועה של המשטרה בשנת 2012 מספר באריכות כל מיני סיפורי סבתא על איך הוא הצליח להוריד את מספר ההרוגים בתאונות דרכים, כאשר כל סטטיסטיקאי מתחיל יכול להראות בקלות שהירידה בהרוגים בשנת 2012 היא תנודה אקראית קלה בהנתן הירידה בנסועה בשנת 2012 בגלל מחירי הדלק הגבוהים. משטרת התנועה נוקטת כל מיני פעולות בטענה שהיא פועלת להציל חיים כאשר אין כמעט אישוש מחקרי לכך שצעדים אלו תורמים ויש אף מחקרים המראים שנוכחות משטרתית מעלה את מספר התאונות בסביבה. המשטרה ובתי המשפט מנהלים מזה חמישים מלחמת חורמה נגד שימוש ב"סמים מסוכנים" עם אפס תוצאות חיוביות ואם המון תוצאות שליליות כולל הריגה של אנשים מסכנים, שהמדינה כביכול פועלת להגנתם. ואם נחזור לעניין הגשם, במקביל להפקה המשעשעת של תפילה בכותל, שר החקלאות פועל בצורה הגיונית להתמודד עם הבעיה, על ידי הפסקת הטמטום של גידול חיטת בעל מסובסדת במדינה על ספר המדבר ומעבר לגידולים כלכליים יותר. הצעד כמובן נתקל בביקורת של מאמיני דת ה"אבטחת אספקת מזון לאוכלוסייה" שעקרונותיה כל כך מטופשים שתומכיה לא מצליחים לגרום לעיתונאי לכתוב אותם באופן קוהרנטי. אז חילונים יקרים, תצפו בסאטירה הזאת ותהנו. הבדיחה על חשבונכם. עדירל - שיחה 12:06, 25 בדצמבר 2017 (IST)

משחר ההיסטוריה, במעגלים ובשדות, התפללו לגשם ואף הקריבו לטובת העניין קורבנות. משחר ההיסטוריה, גם ירד גשם. אין אנו יכולים לומר שאין קשר סיבתי בין השניים. אצל האצטקים (טוב, נו, אצלם כל דבר היה תירוץ לקורבן אדם) ואצל [‏[שושלת שאנג]] הסינית (Allan, Sarah. "Drought, human sacrifice and the Mandate of Heaven in a lost text from the Shang shu." Bulletin of the School of Oriental and African Studies 47.3 (1984): 523-539.) - הקריבו קורבנות אדם. אז כל עוד שאריאל לא רוצה להקריב אנשים (אלא לכל היותר שה או פר במעלה ההר) - דיינו.Icewhiz - שיחה 12:34, 25 בדצמבר 2017 (IST) אפשר גם לקרוא לrematch בין אליהו לבין נביאי הבעל (אל).Icewhiz - שיחה 12:37, 25 בדצמבר 2017 (IST)
זכותו של מי שרוצה להתפלל וזכותו של מי שרוצה לזלזל באמונתם של אחרים. נרו יאירשיחה • ז' בטבת ה'תשע"ח • 12:49, 25 בדצמבר 2017 (IST)
Face-smile.svgיורד גשם! מגעיל בחוץ! שבו לכתוב ערכים! עמית - שיחה 13:35, 25 בדצמבר 2017 (IST)
יאיר לפיד כבר מצא את הדרך להתנער מתוכנית מע״מ אפס. אבל נראה את היהודי הדתי שיצליח להתנער מהמצווה האנכרוניסטית והמזיקה של שמיטה? Tzafrir - שיחה 14:20, 25 בדצמבר 2017 (IST)
יאיר לפיד הוא דוגמא אחת מיני אלף. היום שמעתי ברדיו פרסומת של מנורה מבטחים כשבסוף נאמר משהו כמו: "תשדיר זה אינו ייעוץ פנסיוני ואינו מתאים עצמו לצרכים הייחודיים של החחוסך." מישהו בר דעת חושב שפרסומת כזאת מהווה ייעוץ פנסיוני? מה המטרה של הקשקוש הזה? תן מבט למעלה לדיון על קצבאות הנכות. אשכרה יש אנשים שחושבים שאין קשר בין גובה הקצבאות לבין מספר מקבלי הקצבה. יש עוד אלפי דוגמאות שאנו פוגשים כל יום. המדינה מתנהלת באופן שבז לעובדות והכל סבבה ובלבד שזה לא נעשה מסיבות דתיות.
לגבי השמיטה, מצוות לא צריכות הסברים ואנו מקיימים אותן ללא קשר למה הם עושים בשבילנו. אבל מצוות השמיטה יש לה ייתרון עצום: בשנת השמיטה טחנות הקמח פטורות מלרכוש חיטה ישראלית באיכות גרועה במחיר מופקע. עדירל - שיחה 15:35, 25 בדצמבר 2017 (IST)
בתור מי שמטיף לקבלת החלטות שמבוססת על עובדות, כדאי שתכיר בעובדות: אנשים באופן כללי חשופים מאוד להטיות. חלק לא מבוטל מהאנשים לא מבחינים בין מקור פרסומי למקור רגיל. כשמצויין במפורש ובבירור שמדובר על מקור פרסומי שיעור מי שאינם מבחינים בכך יורד. ההבדל בין התנהלות המדינה לסיבות דתיות הוא שאת התנהלות המדינה אנחנו מנסים לשפר ולרוב גם מצליחים. את התנהלות הדת אין סיכוי לשנות. שנה שבה השדות יעמדו ריקים (אלא אם מצליחים לעקוף את זה). שמיטת חובות (אלא אם מצליחים לעקוף את זה. ומצליחים. כי בכל זאת צריכים מערכת כלכלית, ואוכל אפשר לקנות בחו״ל). Tzafrir - שיחה 17:35, 25 בדצמבר 2017 (IST)

────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────

תודה לכל המגיבים. עדירל, הסאטירה מיועדת לכול, ללא הבדל דת, גזע ומין. ברור שגם אנשים שאינם מחזיקים בדוֹגמה במוצהר מאמינים בשטויות ומתעלמים מעובדות.
נרו יאיר, איש באמונתו יחיה כמובן. את הזלזול שלי אני משתדל לשמור לאמונות בהבלים מסוכנים, כמו אמונה בהיררכיה בין "גזעים", אמונה בקשר סיבתי בין יחסי מין בין גברים לבין רעידות אדמה וכיו"ב – אפילו אם נמצא "חכם" שהגה אותן או העלה אותן על הכתב ("שטייט געשריבן").
לעומת זאת, במקרה זה אין עסקינן באמונתו של אדם אלא במעשיו של איש ציבור, שאותם יש לנו, ככלל, רשות ואף חובה לבקר. אין שום בעיה אם חקלאי מעוניין להתפלל לאלוהיו לגשם, או לארגן מניין, או לשכור את שירותיו של בעל שם לצורך כך. אין גם בעיה שאיש דת מבקש לארגן תפילה המונית. אולם שר החקלאות אינו אדם פרטי ואף לא מנהיג רוחני. האדמיניסטרציה שבראשה הוא עומד, משרד הבריאות – זו שהוצאותיה, לרבות משכורתו שלו, מגיעות מכספיי ומכספיכם – פועלת למען מיטוב החקלאות בישראל. זו תכליתה. לא הייתם רואים זאת בעין יפה, אני משער, אם שר הבריאות היה יוזם תפילה המונית להפחתת מספר הנזקקים לאשפוז. אם מערכת הבריאות סובלת ממצוקה – יש למצוא לכך פתרונות לנקוט במסגרת הפעולה האנושית, כמו לשקוד על תעדופים ולהגדיל תקציבים. שר בריאות שיוזם תפילה כזאת בעצם מודה באוזלת ידו.
אז מה ההבדל? אולי שמחסור במים נתפס כמשהו "משמים", שאין לנו שליטה עליו. אבל ברוך השם, בימינו כן יש לכך פתרון – ניתן לייצר מים מתוקים ממים מלוחים. "התפלה" קוראים לזה, אולי שמעתם. וברוך השם, ישראל שוכנת לחופו של גוף מים גדול מאוד, כך שזה גם פתרון שאפשר ליישם, ואכן מיישמים. חסרים עדיין מים? אפשר להתפיל עוד. זה יעלה כסף? כן. יתכבד נא השר האמון על מצב החקלאות ויידפק על דלתותיהם של שר האוצר וראש הממשלה וועדת הכספים ומה-לא, כדי שיהיו מספיק מים. ישראל נמצאת בבצורת מזה שנים, והתחזיות לא מבשרות טובות ("התחממות גלובלית", למי שמאמין). אם שר החקלאות מארגן תפילה לאלוהי הגשם, סימן שייתכן שהוא כושל בעבודתו הגשמית. מר אריאל, רצית שררה? Then do your damn job! (ובלה"ק: אנא, עשה מלאכתך נאמנה). אם לא, רד משם ותן את המשרה לרעך הטוב ממך. מה לעשות: בהיעדר גשם, מטר של אופיום (ממניעים ציניים או תמימים) אינו טוב כמו גלונים של מים מותפלים. אביעדוסשיחה 19:01, 25 בדצמבר 2017 (IST)

גם לאיש ציבור מותר לארגן תפילה, במקביל למילוי התפקיד כמיטב יכולתו. אני סבור שאתה שופט אותו בחומרה יתרה במיוחד, בגלל שהוא דתי. התפלת מים אינה בתחום סמכויותיו, ככל שאני מבין ולדפוק על דלת שר האוצר מועיל פחות מלדפוק על דלתי מרום. "סימן שייתכן" נשמע לי פגום מבחינה לוגית. נרו יאירשיחה • ז' בטבת ה'תשע"ח • 20:32, 25 בדצמבר 2017 (IST)
"לדפוק על דלת שר האוצר מועיל פחות מלדפוק על דלתי מרום" – על זה באמת אין לי מה לומר. אני שופט את אריאל כאיש ציבור, נקודה. הוא עובד אצלי ולמעני, ולכן כדאי וצריך לשפוט את מעשיו. ראינו ממש לאחרונה, בפרשת "טבע", מה קורה כשלא עושים את זה.
בוא נעשה את זה פשוט, שלא יישמע לך פגום וכאלה. אני בעל מניה בתאגיד ששמו חברת ישראל בע"מ (וגם לקוח שלו, כמו שקורה לעתים קרובות). אם אני שומע שסגן נשיא החברה לענייני חקלאות מארגן תפילה המונית למען הצלחת החטיבה שבראשה הוא עומד, אני מתחיל לדאוג (ממש כמו כשהרבי שלעיל שמע את שמֶרְל מתחיל להיאנח שאלוהים יעזור לו). אם נחזור לשר החקלאות – כפי שציינתי, ישנן פעולות ארציות לגמרי שהוא יכול לעשות למען הצלחת העניין שעליו הוא מופקד. הפעולות האלה לא נעשו, ועל כן הוא בהחלט כושל בתפקידו. במקום לעשות את הדברים הללו – להכיר במחסור המים החמור שהמדינה סובלת ממנו ולפעול, לדוגמה, להגברה מאסיבית של מפעל ההתפלה – הוא יוזם תפילה בכותל. נו, באמת. אביעדוסשיחה 22:35, 25 בדצמבר 2017 (IST)
נציג ושליח הציבור, אורי אריאל, פועל עפ"י אמונת ורצון רב מוחלט של הישראלים, אשר 80% מהם מאמין באלהים, בהנהגה אלוהית לעולם, ובשכר ועונש, ו 72% למשל, מאמין שלתפילה לאלהים מסייעת לצאת מדבר רע. ראו למשל כאן. מה למיעוט להתלונן על כך? סול במול - שיחה 22:50, 25 בדצמבר 2017 (IST)
בקיצור, אתה אומר, שאלוהים יעזור לנו. אביעדוסשיחה 22:57, 25 בדצמבר 2017 (IST)
אני אומר שאתה משקיע אנרגיה רבה מדי בהצגה שלילית של אמונתו הדתית. אולי במקום זה תביא ראיות משכנעות לטענה שהוא לא עשה את המקסימום במישור הארצי, אם יש לך כאלה. וכן, אם אינך יודע, שר האוצר לא מחלק כסף למי שדופק על דלתו. כלום. יכול להיות שהוא נותן נדבה לקבצנים, אבל זה מן הסתם לא מתקציב המדינה. נרו יאירשיחה • ח' בטבת ה'תשע"ח • 00:17, 26 בדצמבר 2017 (IST)
ואני אומר שפעמים רבות (מדי) נשמע בשיח הציבורי כי 'מדינת ישראל היא מדינה חילונית, בעלת רב אזרחי חילוני (מוצק!, יוסיפו המחמירים), ובאים להם כמה דתיים וגונבים 'לנו' את המדינה'. המציאות אינה כזו. רב מוצק (!) של הציבור בארץ מאמין באלהים ובתפילה כנ"ל. אמנם רב אזרחי ישראל לא שומרים שבת כהלכתה, כמו גם שאר מצוות, ולמעשה הם איפהשהו על הרצף הדתי-מסורתי. אבל המחשבה הלא-מציאותית כאילו ערכי התורה, האמונה היהודית, וההלכה, אינם חלק משק-הערכים של רב האזרחים בארץ, עולה היטב עם התמיהה "מה נציג ציבור מארגן פתאום תפילה" שמציג אביעדוס.סול במול - שיחה 00:29, 26 בדצמבר 2017 (IST)
אין לי בעיה אם כך שהשר אריאל מתפלל כדי לקבל דבר מה. עם זאת, שלא יופתע מכך שיש אנשים שצוחקים על התנהגות זו שנראית בעיניהם מגוחכת. אני היתי בין אלה שצחקו על השר אריאל על המעשה האווילי הזה. אמשיך לנהוג כך גם בעתיד. אני מקווה שהמצב הנוכחי שבו מרבית הישראלים מאמינים באלוהים יגמר ונגיע למצב של אירופה שבה הדת היא שריד עלוב למה שהייתה בעבר. גילגמש שיחה 00:41, 26 בדצמבר 2017 (IST)
אנשים מאמינים מתפללים בשעת מצוקה וסוברים שתפילתם תניע את אלוהיהם להתערב לטובתם. ראיתי ביום שישי האחרון גם תפילה מוסלמית לגשם לאחר הח'טבה והתפילה הרגילה במסגד (וכמובן שבתפילת שמונה עשרה "שלנו" אומרים גם את ברכת משיב הרוח ומוריד הגשם כך שאי אפשר להפריד פרמטרים ולקבוע מי משתי הדתות אמיתית על פי נתונים מטראולוגיים). אין כל פסול בתפילה או בקריאה לתפילה אבל מה הרעיון של ארוע תפילה ממלכתי?. האם תפילת פונקציונר ממשלתי פותחת שערי שמיים יותר מתפילת סתם אדם? האם תפילת הרב הראשי משפיעה יותר מתפילת רב שאינו מקבל רכב שרד ולשכה? יורם שורק - שיחה 01:03, 26 בדצמבר 2017 (IST)
גילגמש, אך כל זמן שהמצב הוא כמציאות הנוכחית ולא כייחולך, על המיעוט האתאיסטי בדמוקרטיה הישראלית לקבל עליו את רצון רב העם, ולהבין שערכי התורה חשובים לרב העם, בחקיקה ובהתנהלות הממלכתית.
יורם, כנס התפילה הנ"ל אינה תפילה פרטית-אישית של הרב הראשי, אלא תפילה ציבור בהובלת הרב הראשי. לא מבין מה כל כך מקומם אתכם שהעם מאמין בדבר- ועושה כנסים ואירועים על פי אמונתו.סול במול - שיחה 12:55, 26 בדצמבר 2017 (IST)
סול במול: כפי שאמרתי בפירוש לא מקומם לחלוטין שהעם מאמין ועושה כנסים על פי אמונתו. בעייתי שרשויות השלטון (רשויות השלטון אינם "העם") הם היוזמות והמממנות כינוסים מסוג זה על פי אמונתן. אני יכול להבין ולהזדהות עם אדם מאמין ועם קהילה שחבריה חולקים אמונה ומנהגים אינני מבין רשות סטטוטורית המנכסת לעצמה אמונה ומחדשת מנהגים. האם באמת ההבדל בין אדם, קהילה וזרוע של הרשות המבצעת מטושטש כל כך? יורם שורק - שיחה 14:00, 26 בדצמבר 2017 (IST)
אני לא חושב שזה אירוע רשמי של משרד החקלאות, כנראה של הרבנות הראשית. נרו יאירשיחה • ח' בטבת ה'תשע"ח • 14:38, 26 בדצמבר 2017 (IST)
בהזמנה לאירוע נכתב במפורש כי התפילה תיערך "ביוזמת שר החקלאות אורי אריאל".
נראה שלא קראת את דבריי בעיון, ושאם קראת לא הבנת. הסברתי באופן ברור מה להבנתי ניתן לעשות ולא נעשה. ולגבי כספים – בהנחה שיש לך הבנה ולו מזערית בפוליטיקה, אתה יודע היטב ששר האוצר וועדת הכספים בהחלט מחלקים כספים על פי אינטרסים וכשמופעלים עליהם לחצים. שר החקלאות הוא פוליטיקאי, לא קבצן. אם הוא יודע לעשות את העבודה שלו – פוליטיקה – הוא יצליח לקבל כספים. אם לא, כפי שכתבתי, שיתכבד ויפנה את הבמה לרעהו הטוב ממנו.
מה שעוד לא הבנת בדבריי – או שאתה משים עצמך כלא מבין, אני חושד – הוא שאני כלל לא מבקר את אמונתו הדתית של האיש. איש באמונתו יחיה, כבר כתבתי, וזה נראה לי ברור. אני מבקר את מעשיו של אריאל במסגרת תפקידו כאיש ציבור שנושא באחריות מיניסטריאלית, וזה משהו אחר לחלוטין.
ואכן, סול במול, ניכר כי אינך מבין מה ההבדל אמונתו ומעשיו של אדם פרטי או של מנהיג דתי לבין מי שעומד בראש זרוע של הרשות המבצעת האמונה על טיפול בנושא "ארצי" כמו החקלאות בארץ. אני תוהה אם היית תומך גם בתפילת המונית שהיה יוזם שר הבריאות להפחתת מספר הנזקקים למיטות אשפוז. אביעדוסשיחה 17:19, 26 בדצמבר 2017 (IST)
הדוגמה שלך עם שר הבריאות לא רלוונטית. שר החקלאות לא יכול לשלוט באיתני הטבע והממשלה לא אשמה בזה שלא יורד גשם. דווקא הממשלות האחרונות בראשות נתניהו הגדילו באופן משמעותי ביותר את ההתפלה, אך גם הקמת עוד ועוד מפעלי התפלה לא נותנת פיתרון מלא לחקלאים בכל רחבי הארץ, למפלס הכנרת ולמאגר מי התהום הלאומי. ואל תשכח שמפעל התפלה לוקח זמן להקים, לא שעה ולא שתיים ואפילו לא חודשיים. ‏MathKnight-at-TAU (שיחה) 17:25, 26 בדצמבר 2017 (IST)
מי דיבר על שליטה באיתני הטבע? אל תכניס כאן איש קש. ולא הבנתי, אתה טוען שהקמת מפעלי התפלה נוספים לא תעזור? ברור שלוקח זמן להקים או להגדיל מפעלי התפלה; מה שבטוח – אם לא מתחילים להקים אותם, הם גם לא יוקמו. אביעדוסשיחה 17:33, 26 בדצמבר 2017 (IST)
בעצרת התפילה שארגן אריאל מתפללים כדי שיירד גשם ולא שיוקמו עוד מתקני התפלה. והראתי לך שזה לא שהממשלה לא הקימה מתקני התפלה. היא הקימה, והרבה. אבל גם 200 מתקני התפלה לא מהווים תחליף לגשם כי את המים צריך להזרים לכל חלקי הארץ, ואת המים שחסרים לכנרת, לנחלים, למעיינות, למי התהום, השדות והטבע בכלל אי אפשר להשיג ולהפיץ רק עם מתקני התפלה (אלא אם כן תשכור צי של עשרות אלפי מכליות שיקבלו מים ממתקן התפלה ותשקה את כל השדות בארץ, כולל את שמורות הטבע. ברור לך שזה לא מציאותי). ‏MathKnight (שיחה) 20:12, 26 בדצמבר 2017 (IST)

אם יש מחסור רציני במיטות אשפוז, אין לי בעיה ששר הבריאות ישא תפילה להפחתת מספר הנזקקים לאשפוז. יפריע לי יותר אם הוא יסתפק בתפילה להגדלת מספר המיטות. Botend - שיחה 20:29, 26 בדצמבר 2017 (IST)

יש בעיה חמורה עם אדם שמקבל החלטות על סמך אמונה דתית, ומאמין שאלוהים יפתור את הבעיות. לפני שנתיים אורי אריאל החליט לבטל את פתיונות החיסון נגד כלבת לתנים, דבר שעבד טוב במשך שנים. סתיו שפיר התנגדה ובסופו של דבר התקציב לא בוטל לגמרי אלא קוצץ (לפחות זה מה שפורסם). היום אנחנו שנתיים אחרי: התפרצות קשה של כלבת אצל תנים, שהולכת ומתעצמת ומתפטשת דרומה. אין שום פעילות בנושא במשרד החקלאות הפתרון הוא יד חופשית לרשות הטבע והגנים לירות בתנים ובכלבים משוטטים או כביכול משוטטים, וכבר נורו מאות ויותר סביר שאלפים. אולי אני טועה באורי אריאל והוא כן הפעיל שיקול דעת כלשהו, וביטול החיסון היה במטרה לחסל את את התנים והכלבים בארץ ישראל. זה עולה בקנה אחד עם רצונו לעצור את תקציב הסירוס והעיקור לחתולים משום שזה נוגד את אמונתו, ובמקום זה לטרנספר את חתולי ישראל. PelicanTwo - שיחה 16:58, 27 בדצמבר 2017 (IST)
האם הוא עשה זאת מתוך אמונה דתית, או שלחובשי כיפה אסור לשגות בשיקול דעת? Botend - שיחה 16:40, 1 בינואר 2018 (IST)

עצוב לי. ציפיתי מאנשים שמגדירים את עצמם כפלורליסטים להיות פלורליסטים גם כלפי אנשים ודעות לא פלורליסטים. כנראה שכמו שהם טוענים, כולנו עשויים מאותו חומר. Face-sad.svg Mr. Brinks - שיחה - אומרים תודה! 00:35, 31 בדצמבר 2017 (IST)

אולי בהזדמנות ארחיב בערך תפילה קצת. ובכך אולי המקור היחידי ללימודי יהדות לא יהיה מ'היהודים באים'. אבי84 - שיחה 01:03, 14 בינואר 2018 (IST)
"היהודים באים" היא תוכנית סאטירה, שאינה מתיימרת להיות מקור ללימודי יהדות. המערכון הנזכר הציג מציאות אלטרנטיבית שבה עובדי הציבור נמנעים מפעולות ארציות, מעשיות, ותחת זאת מבכרים תפילה. ואז קיבלנו תזכורת שזו אינה מציאות אלטרנטיבית אלא מציאות חיינו כאן. אביעדוסשיחה 20:36, 14 בינואר 2018 (IST)
ועל הדרך ללעוג למושג 'תפילה' המקובל ברוב מוחץ של העולם, והוא תרם רבות לזכות קיומנו כאן. וכפי הנראה גם תוך ידע דל מאד בנושא, (לו ידעת מה דעת המבי"ט בנושא, או הר"י אלבו, מהר"ל ועוד, נראה לי שהלגלוג היה משתנה לכבוד הדדי. ונראה שכבר נרמזת על זה כאן). אבי84 - שיחה 21:01, 14 בינואר 2018 (IST)

מחיאות כפיים[עריכת קוד מקור]

אחרי שחבר הכנסת ביטן, החשוד בקבלת שוחד, שמר על זכות השתיקה בחקירתו במשטרה, התקבל על ידי חבריו, חברי הכנסת מהליכוד במחיאות כפיים ואני לא מבין על מה מחאו לו כפיים. העליתי שתי השערות:

  1. מחאו לו כפיים על כך שהוא כבר לא יתחרה איתם על ג'ובים בפוליטיקה, כי הם כבר רואים את סופו הפוליטי.
  2. מחאו לו כפיים על פועלו בקבלת שוחד ובתמרון המשטרה - הם רואים ולומדים איך לנהוג ובתמורה מוחאים כפיים.

מה דעתכם? בברכה. ליש - שיחה 08:57, 26 בדצמבר 2017 (IST)

מה זאת אומרת? אתה לא יודע, ליש, שכאשר המסך יורד הקהל פורץ במחיאות כפיים? Tmima5 - שיחה 09:38, 26 בדצמבר 2017 (IST)
אכן, על כך לא חשבתי.יוצא מדבריך שהם מודעים לכך שהגיע הסוף להצגה שלהם... בברכה. ליש - שיחה 10:59, 26 בדצמבר 2017 (IST)
אפשר להגיד ההרבה דברים על מפלגת הליכוד, אבל בניגוד למפלגת גדולות אחרות (העבודה) יש בין חבריה "אחוות לוחמים", אני מניח שרוב חברי הסיעה לא יודעים כמה אמת יש בהאשמות נגדו וגם לא מענין אותם, גם לאחר חוק ההמלצות זה תפקיד המשטרה לברר, אם יש ולו טיפת אמת אז ביטן עשה את הדבר הנכון ועל כך הא קיבל את מחיאות הכפיים, לא תפקיד החברים לשפוט את הפושע, תפקידם לעמוד לצדו ולעודד אותו לעשות את המהלך הנכון--א.פ עריכות-שיחה 13:26, 26 בדצמבר 2017 (IST)
לשמור על זכות השתיקה זה המהלך הנכון? אולי בעולם של פושעים. מי שאמור להיות נציג ציבור לא יכול להתחבא מאחורי זכות השתיקה ואנשי הליכוד דיברו לא מעט על כך, כשיצחק הרצוג, שעוד לא היה חבר כנסת, שמר על זכות השתיקה בנושא פעוט יותר, במידה רבה טכני (עמותות ברק) - אז הסכמתי איתם, עם הליכודניקים. צריך לזכור שלא הכל פלילי, יש גם צד מוסרי, אתי - מי ששומר על זכות השתיקה, מפלגתו צריכה להתנער ממנו, אלא אם כן השחיתות והעבריינות הפכו להיות מקובלות באותה מפלגה. איך אומרים, הדג מסריח מהראש. בברכה. ליש - שיחה 13:41, 26 בדצמבר 2017 (IST)
לא דיברתי על זכות השתיקה, דיברתי על ההתפטרות--א.פ עריכות-שיחה 14:18, 26 בדצמבר 2017 (IST)

מאגרי האוצרת של 2017[עריכת קוד מקור]

אפרופו ארכיונים דיגיטליים - מי מתייג את התמונות באוסף התמונות הלאומי???[עריכת קוד מקור]

גם אם אתם לא פמיניסטים דגולים, ודאי לא תאהבו את העובדה שאחת ממילות המפתח/תגיות באתר היא המילה ה"עממית" חתיכה. אני לא אהבתי. לפי ויקימילון: "המילים חתיכה וחתיך במשמעות אישה או גבר בעלי מראה מושך נחשבו בעבר עגה נמוכה, אולם כיום הן מקובלות בציבור הרחב ואינן מייצגות עוד שפה נמוכה. עם זאת, הן נחשבות חלק מהשפה העממית ואינן מקובלות בשפה הרשמית או בשיחה בין אנשים זרים." בקיצור: שפה נמוכה, אבל לא מייצגים שפה נמוכה יותר מהשפה העממית המקובלת... לא מכובד בכלל. ביקורת - שיחה 11:06, 27 בדצמבר 2017 (IST)

נהדר. לפחות לא "כוסית". אביעדוסשיחה 22:18, 28 בדצמבר 2017 (IST)

יד ושם[עריכת קוד מקור]

תמים אנוכי. כיוון שידעתי כי היום הוא יום הקדיש הכללי לזכר השואה, גמרתי אומר בליבי לשים את פעמיי למקום שעשוי לקדש את זכר היום יותר מכל מקום אחר - מוזיאון יד ושם.

אמנם, הפלא ופלא! שום דבר. האתר פועל במתכונת רגילה לחלוטין! (מלבד כמות המבקרים באתר שגדולה יותר מהיום רגיל). אך אם בזאת הייתה הבעיה - לא הייתי מתלונן. יותר מכך: האודיטוריום - השיפוצים. התערוכה - נעולה עקב הקמה מחדש. המרכז לשאלות - סגור. אם אתם לא מקדישים ליום הזה טיפה תשומת לב מיוחדת, למה שאדם פשוט יקדיש מחשבה על מהות היום? נקודה למחשבה.

ועוד אפיזודה קטנה - לפני עצרת הגשמים של השר אריאל היום בכותל בדקתי בגוגל, והוא טען שמחר ירד גשם. זה מדהים שגוגל יודע מראש שהתפילה תתקבל! קריצה התו השמיניבא ונדבר על זה... 20:27, 28 בדצמבר 2017 (IST)

תזכורת קצרה, לויקיפדיה אין זכות להביע דעה[עריכת קוד מקור]

""רייך אלף השנים" שהיטלר הבטיח לגרמניה - הרייך השלישי - החזיק מעמד 12 שנים בלבד, והיה אחראי למותם של עשרות מיליוני בני אדם, ולביצוע הפשעים המחרידים ביותר בהיסטוריה האנושית", זה משפט שמחקתי מפסקת המוות בערך על היטלר, פשוט נורא, מי העורך שהכניס את המשפט הזה חושב שהוא, זה גובל בהשחתה--א.פ עריכות-שיחה 19:28, 29 בדצמבר 2017 (IST)

הבעיה היחידה היא "ולביצוע הפשעים המחרידים ביותר בהיסטוריה האנושית". למה מחקת את כל המשפט? Bear - השאר הודעה אחריי הביפ... 19:33, 29 בדצמבר 2017 (IST)
מיותר בפסקה על המוות, גם הנוסח לא אנציקלופדי במיוחד ומרמז על דעה--א.פ עריכות-שיחה 19:37, 29 בדצמבר 2017 (IST)
נורא ואיום, עלולים לחשוב שבן אדם כתב את זה. ראובן מ. - שיחה 14:15, 30 בדצמבר 2017 (IST)
"מרמז על דעה", אני לא רואה איך אתה יכול להציג את פשעי הנאצים בלי שזה יראה כאילו אתה "מרמז על דעה". אולי נמחק גם מהערך יוזף מנגלה את המשפט "היה פושע מלחמה ורופא בגרמניה הנאצית, שביצע פשעים נגד האנושות, בהם ניסויים רפואיים סדיסטיים ביהודים ובצוענים במחנה הריכוז וההשמדה אושוויץ." כי זה "מרמז על דעה"? Bear - השאר הודעה אחריי הביפ... 14:41, 30 בדצמבר 2017 (IST)
לטעמי, עדיף היה במקום למחוק את כל המשפט, להוסיף אות אחת למילה "המחרידים" כדי שיהיה "מהמחרידים", שעל כך אין מחלוקת. אגסי - שיחה 14:44, 30 בדצמבר 2017 (IST)
חלפו 12.5 שנים מאז העריכה הזו. מעשיו לא היה פשע מחריד? סתם פשע כמו כל הפשעים? אצלנו פשע מוגדר כעבירה שהעונש עליה הוא מעל 3 שנים. הוא אחראי למותם של 50 עד 90 מיליון אנשים. חזרתישיחה 15:07, 30 בדצמבר 2017 (IST)
אני הייתי מוסיף לפתיח: "לדעת רבים הוא נחשב לגדול הפושעים נגד האנושות של המאה ה-20". אגסי - שיחה 15:28, 30 בדצמבר 2017 (IST)
טוב שמקפידים על כתיבה נייטרלית. באותה הזדמנות תקנו בבקשה את השמש - לדעת רבים, צהובה. עוזי ו. - שיחה 17:37, 30 בדצמבר 2017 (IST)
משתמש:דוב, תודה על ההפניה, אני אמחק את המילה סדיסטים, עד שיוכח כי מנגלה נהנה בעבודתו--א.פ עריכות-שיחה 17:27, 30 בדצמבר 2017 (IST)
עוזי ו. מספיק עם הכשלים הלוגים, אתה יודע בדיוק כמו כולנו את ההבדל בין עובדה לדעה, החוקים על הערך על היטלר לא שונים מעל הערך על ממהטמא גנדי--א.פ עריכות-שיחה 20:00, 30 בדצמבר 2017 (IST)
אני מסכים עם א.פ עריכות, אין צורך ולמעשה אסור להאכיל את הקוראים בכפית, להסביר להם מה הם צריכים לחשוב. זה גם מיותר, האם הקוראים שלנו כל כך מטומטמים שלא יבינו מקריאת הערך, שהיטלר פושע גדול ונתעב? אל תזלזלו באינטליגנציה שלהם ואל תנסו להיות מסבירנים. בברכה. ליש - שיחה 20:03, 30 בדצמבר 2017 (IST)
באמת יופי שיש כאן גיוס המוני לטובת ריכוך המשפט, הסירו בבקשה את כל מילות התואר מוויקיפדיה, טהרנים. דיו חיוור "התפרקה בנסיבות מסתוריות לאחר הופעה שהסתיימה באסון מחריד", לילית (מיתולוגיה) "עולה כי השדה לילית מהווה איום מחריד יותר", יאסון (מיתולוגיה) "מאורע מחריד זה גרם לתושבי יולקוס", רקוויאם לחלום (סרט) "שלימים יפגוש את המציאות בצורה מחרידה", המטרה: הבית הלבן "ולשחרר חזון מחריד לעתיד", דודה קלרה "לבין קלרה ואחיותיה מחריד אותן", מחיצה על ידי פיל "התהליך נועד להיות מחריד", המצור על לנינגרד "הקטל בעיר מההפגזות ומהרעב (במיוחד בחורף הראשון) היה מחריד", האם השלישית "חיזיון המתפרש באופן מחריד", רוק גותי "עם סאבטקסט מחריד", תלייה "ביצוע התלייה היה מחריד", קרב שמפאן השני "במחיר אבדות מחריד, 143,567 חיילים" שזה כלום לאומת מלחמת העולם השנייה, טיקופיה "למרות שהדבר נשמע מחריד לאוזניים מערביות", רצח העם ברואנדה "אשר מציג באופן מחריד ומזוויע", כלא פלצנזה "תיאור מחריד של ההוצאות להורג", פולין במלחמת העולם השנייה "יושמה תורה זו באופן מקיף יותר ומחריד יותר", לב (סמל) "הקשורות לנושאים מחרידים", פיפ שואו (סדרת טלוויזיה) "החתונה שלהם שמשתבשת באופן מחריד", אלעזר בן יאיר "תוך ביצוע טבח מחריד בגברים", מצעד הבוץ "צועדות יחד במזג אוויר מחריד", הטבח בספינת העבדים זונג "הם היו נתונים בתנאים מחרידים"... טהרנים. על מזג אוויר זה ראוי, על היטלר והרייך השלישי – חס ושלום. האוביקיטביות כאן – מחרידה. יש להעניק לכולם הרשאות בוט. חזרתישיחה 07:09, 31 בדצמבר 2017 (IST)
חזרתי אכן חשפת תופעה מחרידה, אני מבטיח לטפל בהכל (פרט לסרטים וצירות עלילתיות שכן בהן יש הצדקה למילות הבעת רגש אם הן נועדו להבהיר את כוונת האומן), חטא אחד לא מצדיק חטא אחר--א.פ עריכות-שיחה 15:34, 31 בדצמבר 2017 (IST)--א.פ עריכות-שיחה 15:34, 31 בדצמבר 2017 (IST)
אני מתנגד מראש לכל הקלקולים שבכוונתך לקלקל. אם ברצונך לשנות, אנא נמק זאת בדף השיחה. ברוב המקרים מלות התואר המחרידות נחוצות להעברה ברורה של התוכן. עוזי ו. - שיחה 16:00, 31 בדצמבר 2017 (IST)
גם אני כמו עוזי ו. מתנגד כמובן. כאן זה כיכר העיר, לא המקום לדון בכך. גם לא בדפי השיחה של הערכים – אלא במזנון, וזאת רק אם ברצונך להשחית את זמננו. פשוט בושה. חזרתישיחה 19:43, 31 בדצמבר 2017 (IST)
כנ"ל. כמו כן, אם ברצונך להסיר את המילים הנ"ל כמדיניות יש להעביר החלטה במזנון, ולא על דעת עצמך. ‏MathKnight (שיחה) 20:35, 31 בדצמבר 2017 (IST)
What makes a man turn neutral? lust for gold? power? or were you just born with a heart full of neutrality? [2] עוזי ו. - שיחה 20:56, 31 בדצמבר 2017 (IST)

הזדמנות אחרונה להירשם למפגש החורף[עריכת קוד מקור]

חברים, מאחר ואנחנו צריכים להעביר את שמות המגיעים למפגש, על מנת לדאוג לאישורי כניסה, חשוב מאד שתירשמו למפגש. אנא הרשמו בהקדם כאן. ההרשמה תסתיים ביום שלישי ה-3 בינואר.דרור - שיחה 17:39, 30 בדצמבר 2017 (IST)

להעביר שמות? זה ויקיפדיה, רשאים להגיע גם אנונימיים או בעלי שם משתמש בלבד. אם לא - יש להעביר את המפגש למקום אחר. שנילי - שיחה 22:02, 30 בדצמבר 2017 (IST)

המגדל הגבוה בעולם מ-Lego[עריכת קוד מקור]

עומד כרגע בכיכר רבין בתל אביב. איפה לדעתכם ניתן לשבץ זאת? 77.138.170.194 17:47, 30 בדצמבר 2017 (IST)

אין צורך לשבץ כל אנקדוטה וסופרלטיב. Uziel302 - שיחה 17:57, 30 בדצמבר 2017 (IST)
אם אכן שבר שיא, אפשר בספר השיאים של גינס ואולי בערך לגו, אם כי חברת לגו לא הסכימה לתת חסות לאירוע ולכן שמה לא אוזכר במיצג. ‏MathKnight (שיחה) 18:17, 30 בדצמבר 2017 (IST)
למה לא הסכימה? חזרתישיחה 07:28, 31 בדצמבר 2017 (IST)
לא יודע, זה מה שהשומר על המגדל אמר לי. ‏MathKnight (שיחה) 13:37, 31 בדצמבר 2017 (IST)
חידה: מה עושה את פריט הטריוויה הזה עובדה הראויה לאזכור באנציקלופדיה? (הפתרון במהופך):
כלום
קיפודנחש 23:24, 3 בינואר 2018 (IST)

Capital of Israel[עריכת קוד מקור]

לתשומת לבכם, מתקיים דיון למחיקת דף ההפניה Capital of Israel בויקיפדיה באנגלית. https://en.bywiki.com/wiki/Capital_of_Israelאסף (Sokuya)שיחה 09:58, 25 בדצמבר 2017 (IST)

ומה לא בסדר בזה? אצלנו הערך מחוק כבר ח"י שנים. חזרתישיחה 11:07, 25 בדצמבר 2017 (IST)
בויקיפדיה באנגלית דף ההפניה הזה קיים לכל מדינה. בנוסף אלגוריתמים של גוגל, אפל ואחרים משתמשים בכך כדי להעניק תשובות למשתמשים שלהם. מחיקה של ההפניה או שינוי שלה כך שלא תפנה לירושלים כנראה תשפיע גם על השינויים הללו. – אסף (Sokuya)שיחה 14:46, 25 בדצמבר 2017 (IST)
לפי מה שהבנתי מהדיון הם לא רוצים למחוק אלא לקשר לערך אחר על מעמדה הבינלאומי של ירושלים או משהו בסגנון. Bear - השאר הודעה אחריי הביפ... 14:52, 25 בדצמבר 2017 (IST)
הדיון נרשם מחדש לדיון כדי לצבור עוד תגובות ועוד נימוקים לפני קבלת החלטה. אנא היכנסו והגיבו. https://en.bywiki.com/wiki/Wikipedia:Redirects_for_discussion/Log/2017_December_30#Capital_of_Israel. – אסף (Sokuya)שיחה 12:52, 31 בדצמבר 2017 (IST)
מעדכן שדיון הסתיים בהחלטה להשאיר את ההפניה על כנה, לערך ירושלים. – אסף (Sokuya)שיחה 11:28, 14 בינואר 2018 (IST)

דרושים מתנדבים לסדנת עריכה.[עריכת קוד מקור]

שלום לכולם. בתאריך 1/2/2018 - יום חמישי - בשעות 09:00 עד 12:00 נקיים סדנת עריכה לעובדים סוציאליים, במסגרת הכשרה מקצועית של משרד הרווחה, בתל אביב.
לפני שנה הצלחנו להיכנס לראשונה להכשרה מקצועית של משרד ממשלתי. הצלחנו להכניס את הפורמט של כתיבת ערך בוויקיפדיה כפיילוט, במסגרת קורס מקצועי של משרד הרווחה. הלומדים הם עובדות סוציאליות (רובן נשים) אקדמאיות, בגילאים 30-60, העובדות במקצוע שנים רבות, ומתמחות בקורס מקצועי בבית הספר של המשרד, בתל אביב. הפיילוט הראשוני עבר בהצלחה, ולשמחתנו קיבלנו הודעה שהם מעוניינים להמשיך.
בתאריך 1/2/2018 - יום חמישי - בשעות 09:00 עד 12:00 נקיים סדנת עריכה. המשתתפים יגיעו עם מאמר מוכן, בנושאים שעברו את מבחן החשיבות האנציקלופדית, בקובץ וורד. ובסדנה נידרש לסייע להם להפוך את החומר המוכן לטקסט ויקיפדי.
לצורך סדנת העריכה נזדקק לכ-4 מתנדבים/ות (או יותר). מתנדבת אחת כבר יש. אשמח לעזרת ויקיפדים אדיבים וסבלנים, בעלי ניסיון בסדנאות עריכה. אפשר לפנות אלי במייל danny.w2008-at-gmail.com , או דרך הפייסבוק. תודה, דני. Danny-wשיחה 14:39, 31 בדצמבר 2017 (IST)

מה דעתכם על מנוי שנתי דרך ויקימדיה ישראל לאתר MyHeritage?[עריכת קוד מקור]

איני יודעת כמה מכם מכירים את האתר הזה. אני מחפשת בו מידי פעם מידע על אנשים שאני כותבת עליהם. ב-2016 כתבתי ערך על ארכאולוג בשם פנחס דלוגץ. איני בטוחה אפילו אם תעתיק שמו הנכון צריך להיות דלוגץ או דלוגז. חיפשתי תמונה שלו במרשתת ולא מצאתי, אפילו שלחתי דוא"ל למכון האוריינטלי של אוניברסיטת שיקגו ולא קיבלתי כל תשובה.

עמיחי שלח אליו שאלה בטוויטר, אבל גם לא קיבל מענה. בשלב מסוים עשיתי חיפוש באתר MyHeritage. למרבה ההפתעה קבלתי מהם לאחרונה דוא"ל שבו הם שולחים לי מספר תוצאות. אחת מהן נראית מבטיחה ומתייחסת לאדם בשם זה.

Pinhas Delougaz
רשימות נוסעים ל-Ellis Island ורשימות נוסעים אחרות לניו יורק, 1820-1957
לידה: סביבות 1900 - מקום
הגעה: 1938 - מקום
קרוב משפחה בארץ המוצא: קרוב משפחה בארץ המוצא

תוצאות החיפוש שלחו אותי לדף ששם ביקשו ממני לעשות מנוי שנתי במחיר של 53.33 ש"ח לחודש שהם 640 ש"ח. בויקימדיה ישראל יש ועדת מענקים שאני חברה בה, המאשרת מענקים לכל מיני מטרות, אבל לא חשבתי שראוי לבקש מנוי כזה רק בשבילי. אלא כזאת שתשרת את כל הוויקיפדים. העליתי את הנושא בפני מיכל וחברי ועדת המענקים. הועלה הרעיון לשאול את הקהילה האם יש חברים נוספים שחושבים שהם יעשו שימוש במנוי כזה לצורך כתיבת ערכים בוויקיפדיה. אשמח לשמוע על הצורך. תודה חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה - הפקולטה למדעי הרוח 14:48, 31 בדצמבר 2017 (IST)

רעיון נהדר. אני נזקקתי לזה מספר פעמים. אבנר - שיחה 14:55, 31 בדצמבר 2017 (IST)
נרשמתי לאתר דומה, מצאתי שם תמונות שנלקחו מוויקיפדיה, ולא הבנתי איך הגיעו לשם התמונות ללא קרדיט. בסופו של יום התברר כי מי שהעלה את התמונות הוא נין של בן-דוד של ערך שכתבתי עליו. מי שמעדכנים את נתוני האתר הם קרובי משפחה או בעלי עניין, והמידע מהימן פחות מאשר בוויקיפדיה. יש לי גם תיעוד כניסה לארצות הברית מאתר אחר, אבל הוא מוגן בז"י. מידע מהימן אפשר למצוא במפקדי האוכולוסין של ארצות הברית, משום שהמפקדים נעשו על ידי המדינה. BE - שיחה 17:21, 31 בדצמבר 2017 (IST)
לא הבנתי מה הקשר בין תשובתך לשאלה שהעליתי. אני מבקשת מכל המגיבים כאן להתייחס עניינית לשאלה שהעליתי, לא פתחתי דיון על אתרי מורשת למיניהם. תודה חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה - הפקולטה למדעי הרוח 19:10, 31 בדצמבר 2017 (IST)
Symbol support vote.svg בעד - רעיון טוב. לי עצמי יש מנוי ואני מאוד מרוצה. נעם דובב - שיחה 08:54, 2 בינואר 2018 (IST)
Symbol support vote.svg בעד - זה יכול להיחות שימושי. בברכה. ליש - שיחה 09:04, 2 בינואר 2018 (IST)
Symbol support vote.svg בעד כל מאגר מידע שיהיה פתוח עבורנו - מה טוב. דוג'רית - שיחה 09:25, 2 בינואר 2018 (IST)

זו ההזדמנות להביע את מחאתי על מה שעשה אתר "MyHeritage" כשקנה את האתר המתחרה והנגיש יותר בשעתו "Geni". באתר המדובר השקעתי שעות רבות כדי לסדר אשכולות גנאלוגיה, היה חופש פעולה גם למי שלא הסכים לשלם מנוי, כי למקימי האתר היה שכל רחב יותר משכל-ממוקד-ביזנס, והם ידעו שאפשר לקבל המון מתורמים חדורי עניין. אבל ביום שמיי-הריטג' קנו את האתר, התברר שה"My" שבשם האתר אינו אני ואתם אלא מישהו שעושה כסף, ולכן המון פונקציות - אפילו חיפושים פשוטים ונסיון להגיע למידע דרך האתר, מובילים אותך היום לדף רכישת מנוי יומי-חודשי-שנתי. אני חושב שהאתר יכול לתקן את העוול-איוולת, באמצעות שיתוף פעולה כלשהו עם קהילת כותבי ויקיפדיה, הוא אכן שימושי מאד למי שעיקר עיסוקו בביוגרפיות (כמוני) אבל חשוב להדגיש שיש לאתר מה לקבל משיתוף פעולה כזה, לא פחות ממה שיש לו לתת. אני בטוח שיש שם הרבה אנשים טובים שאומרים "MyHeritage" ומתכוונים גם אלי ואליך, וזו יכולה ההזדמנות שלהם להראות את זה במעשים. ביקורת - שיחה 09:43, 2 בינואר 2018 (IST)

ביקורת, אתמול שוחחת עם מיכל על האתר הזה, והצעתי לפנות אליהם ולבקש מהם שיתרמו מנוי כזה לקהילת כותבי הוויקיפדיה העברית. זאת חברה ישראלית. מיכל אמרה שתפנה אליהם. אני מקווה שהם יבינו שזה לטובתם. חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה - הפקולטה למדעי הרוח 11:18, 2 בינואר 2018 (IST)
פניתי לוויקיפד שעובד בחברה (גר בישראל ופעיל בשפות שונות) לבדוק האם יוכל לסייע. לסטר - שיחה 12:30, 2 בינואר 2018 (IST)
נהדר, תודה לכן. זה עשוי להיות מקרה מובהק של תועלת לשני הצדדים. ביקורת - שיחה 12:52, 2 בינואר 2018 (IST)
האם מי שיהיה לו מנוי מתכוון גם להכניס עצי משפחה מוויקיפדיה (או ויקינתונים) ל־MyHeritage? 13:43, 3 בינואר 2018 (IST)
האם יש למישהו/י כבר מנוי ב-MyHeritage? תודה לסטר - שיחה 12:00, 9 בינואר 2018 (IST)
מיכל האם יש התקדמות בנושא זה? חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה - הפקולטה למדעי הרוח 19:54, 18 בינואר 2018 (IST)

יום נחלת הכלל שמח. זכויות היוצרים של כל התמונות שצולמו בישראל ב-1967, פגו[עריכת קוד מקור]

התמונה המפורסמת לא מוגנת יותר בזכויות יוצרים

החל מ-1 בינואר 2018, זכויות היוצרים של התמונות שצולמו בישראל ב-1967 פגו, ואפשר להעלות אותן ברישיון {{PD-Israel}}. עדיין אם לוקחים תמונה כזאת מהאתר של לשכת העיתונות הממשלתית, יש לתת קישור למקור ולציין את שמו של הצלם. זה מביא כך שכל תמונות מלחמת ששת הימים הן זמינות עכשיו ברישיון זה.

אני מאחלת לכולנו יום נחלת הכלל שמח. ו🎂 🍻 מזל טוב!. חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה - הפקולטה למדעי הרוח 05:39, 1 בינואר 2018 (IST)

וגם בולי ישראל משנת 1967 הפכו לנחלת הכלל. אתם מוזמנים למלא את commons:Category:1967 stamps of Israel. דוד שי - שיחה 07:03, 1 בינואר 2018 (IST)
וגם יצירות סופרים שמתו ב-1947 77.138.170.194 07:59, 1 בינואר 2018 (IST)
יש לי שתי שאלות: מהדברים אני מניחה שזכויות היוצרים של תמונות שצולמו בישראל גם לפני 1967 - פגו, ושהתמונות הפכו לנחלת הכלל. אם כך - מדוע התמונות שצולמו בישראל על ידי זאב אלכסנדרוביץ' לפני 1967 מוחזקות בידי המשפחה? זכור לי שקראתי כאן דיון עם נכדו שכעס על שימוש של ויקיפדיה בתמונותיו של סבו. דבר שני - העלאתי לוויקישיתוף את התמונה הזו (משנת 1952) שמצאתי באוסף לשכת העיתונות. האם זה בסדר? תודה. דוג'רית - שיחה 11:46, 1 בינואר 2018 (IST)
- הועבר לדף שיחת ויקיפדיה:זכויות יוצרים/שאלות ותשובות#העברה מכיכר העיר
דוג'רית, אם יש לך שאלה בנושא זכויות יוצרים, כדאי להעלות אותה בדף ויקיפדיה:זכויות יוצרים/שאלות ותשובות. חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה - הפקולטה למדעי הרוח 20:33, 1 בינואר 2018 (IST)
צודקת. אעשה כן. דוג'רית - שיחה 20:35, 1 בינואר 2018 (IST)

תוכנית ראיונות אישית עם דמויות מרכזיות בהיסטוריה של ישראל, לקראת 70 שנה ליום ההעצמאות[עריכת קוד מקור]

היי. תוכנית של כאן 11, שהתאגיד דאג להסתיר היטב, אפילו לא מצאתי קישור בשום מקום, אלא חישבתי בעצמי. אבל זה יכול מאוד לעזור לנו. חצי שעה יומית בה ליאת רגב מדברת עם אישיות ידועה, וזה יכול לתת הרבה מאוד בערך מתאים והשבוע מתראיינים שם בני גנץ, יואל בן נון, אסתר רוט שחמורוב, חיים אורון, גבריאלה שלו. ההקלטות בדף הזה. יהיו "הרבה יותר מ-70 פרקים". תהנו. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 19:39, 1 בינואר 2018 (IST)

אוסנת מארק[עריכת קוד מקור]

השמועה אומרת שאסנת מרק, הבאה בתור ברשימת הליכוד, הולכת להחליף את ביטן בכנסת. יש עליה טיוטה מוכנה? • צִבְיָהשיחה • ט"ו בטבת ה'תשע"ח 17:43, 2 בינואר 2018 (IST)

תוצאה שלישית בגוגל: אסנת מרק. לפי הטוויטר שלה – שמה אוסנת הילה מארק. לפי רשימת המועמדים שאושרה לליכוד על ידי ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-20 – שמה הוא הילה מארק [3]. חזרתישיחה 19:31, 2 בינואר 2018 (IST)
יש עליה מידע במיזם נבחרי ציבור פוטנציאלים Nirvadel - שיחה 20:17, 2 בינואר 2018 (IST)
מקושר ישירות מההודעה שלי למעלה. חזרתישיחה 20:21, 2 בינואר 2018 (IST)
מה, ביטן יוחלף? למה, מי מת? ממתי קבלת קצת כסף מחברים מצדיקה התפטרות? ומה עם חזקת החפות, שאומרת שאדם הוא חף מפשע עד להרשעתו בפסק דין של בית המשפט העליון, שאושר במסרונים של לפחות 55% מהציבור? דוד שי - שיחה 21:21, 2 בינואר 2018 (IST)
בחייאת דוד, התקדמנו.... חזקת החפות?? ישןןן! הרי כתוב מפורש: "אשם עד שתוכח חפותו". כתב אישום צריך הכרעה מקצועית? פחחחחח, חבל על הזמן. ההמונים בפתח תקווה וברוטשילד כבר יודעים מזמן ש"מנדלבליט סתם מורח זמן". הם כמובן לא החליטו זאת בעצמם חלילה, מנהיגיהם הורו להן כן, והם הרי אמורים לדעת: הראשון שבהם הוא כידוע 'מושחת לשעבר' על פי עדותו, ורעהו למאבק ההרואי נטל על פי דבריו חלק פעיל ב'שחיתויות' נגדן הוא מוחה, (כולל רישום כוזב). יחי הצדק החדש. בוקר טוב אגלי טל - שיחה 05:25, 3 בינואר 2018 (IST)
חזקת החפות פירושה שאדם לא יושלך לכלא עד להרשעתו. האם זה אומר שעד להרשעתו זכותו להיות ראש הממשלה או יו"ר הקואליציה? נתניהו ענה על כך בעת שראש הממשלה אולמרט היה חשוד ("ראש ממשלה ששקוע עד צוואר בחקירות - אין לו מנדט מוסרי וציבורי לקבוע דברים כל כך גורליים למדינת ישראל" [4]), וביטן ענה על כך כעת, כשהתפטר מתפקידו כיו"ר הקואליציה. דוד שי - שיחה 07:23, 3 בינואר 2018 (IST)
סבירות נמוכה שביטן יפרוש בטווח הנראה לעין. עורכי הדין שלו יעצו לו לא לפרוש מהכנסת כדי שלא לאבד את החסינות וכדי לא להיעצר. רק אם יציעו לו עסקת טיעון אטרקטיבית, יש סיכוי שהוא יודה יורשע ויפרוש, אחרת צפוי הליך מאוד ארוך. אגסי - שיחה 09:01, 3 בינואר 2018 (IST)
אני מתנגד לדבריו של נתניהו ביחס לאולמרט. אבוי לנו אם למשטרה או לפרקליטות יהיה כוח לפטר ראש ממשלה. האמון בגופים אלה לא הוכיח את עצמו ביחס ליעקב נאמן, ורפול ז"ל או לראובן ריבלין. שלושתם מונו או היו רגע לפני מינוי לתפקיד בכיר שממונה על הגופים שהפילו אותם (שר משפטים או שר המשטרה). אותי זה מדאיג ולכן כדי שתישאר דמוקרטיה אני חושב שאסור שלאף גוף תהיה סמכות להעביר מתפקידו נבחר ציבור, מלבד לבית המשפט על פי החוק. בוקר טוב אגלי טל - שיחה 11:08, 3 בינואר 2018 (IST)
לחץ ציבורי על נבחר ציבור שיתפטר בגלל שיש נגדו אשמות חמורות, או גרוע מכך - הוגש נגדו כתב אישום - הוא דבר ראוי ולגיטימי. זו בחירה שלו להיאחז בכיסא שלו או לא. • צִבְיָהשיחה • ט"ז בטבת ה'תשע"ח 12:15, 3 בינואר 2018 (IST)
לא התייחסת לדבריו של אגלי טל על המקרים (הלא נדירים, מסתבר) של "תפירת תיקים" מצד מערכת החוק והמשפט כדי "לחסל פוליטית" פוליטיקאים שלא באים להם בטוב או רוצים לרסן את עוצמת המערכת המשפטית. ‏MathKnight (שיחה) 21:31, 3 בינואר 2018 (IST)
אכן הכנתי את הטיוטה על כל צרה שלא תבוא. וגם אייתתי את השם כפי שהיא ביקשה - אוסנת מארק. ‏עמיחישיחה 23:29, 3 בינואר 2018 (IST)
  • יש מקרה יותר דחוף לטיפול: ינון אזולאי מש"ס. התפטרות שרשרת בשביל להכניס את הבן....Icewhiz - שיחה 18:24, 4 בינואר 2018 (IST)

כתבה לעיתון נוער[עריכת קוד מקור]

שלום, ידידה שלי מעוניינת לעשות כתבה על נערים/ות שעורכים/ות בויקיפדיה, את התשובה הסופית אם הרעיון יצא לפועל אקבל שבוע הבא. רציתי לדעת אם יש כאן נערים עד גיל 18 שירצו להתראיין. הכתבה תתפרסם בעיתון נוער מוביל. 😄 Bear - השאר הודעה אחריי הביפ... 17:40, 3 בינואר 2018 (IST)

Bear, יש לנו הרבה מאוד כותבים צעירים. אני מציע לפנות לכל אחד באופן אישי ולבדוק אם הוא מוכן להשתתף בדבר כזה. אפשר לגלות את רובם דרך תבניות משתמש. גילגמש שיחה 14:44, 8 בינואר 2018 (IST)
פניתי לחלק מהכותבים הצעירים שיצא לי להכיר במפגש הנוער באופן פרטי, אכן אבדוק עכשיו לפי המלצתך על פי תבניות משתמש, תודה. Bear - השאר הודעה אחריי הביפ... 17:00, 8 בינואר 2018 (IST)
Bear, הרעיון לפנות לכותבים שהופיעו במפגש הנוער הוא באמת טוב. אני מציע שתפני לכל אלה שלקחו חלק במפגש הזה בדף שיחה או באי מייל. לאחרונה נערך מפגש כללי ואני יודע שכמה בני נוער לקחו בו חלק. אפשר לנסות גם אותם. גילגמש שיחה 10:59, 9 בינואר 2018 (IST)

בקשה קטנה בשם רשימות המעקב הגוססות[עריכת קוד מקור]

תזכורת ובקשה קטנה מכל הויקיפדים והויקיגמדים בפרט: אנא מכם, כשאתם רק מוסיפים או מסירים קישור פנימי\מריצים צ'קטי\מתקנים שגיאת הקלדה, השתדלו לסמן את העריכה כמשנית (אפשר גם לבחור בהעדפות שזו תהיה ברירת המחדל). זה יקל מאוד על רשימות המעקב של משתמשים רבים.

בברכת ״ותחיין את הילדים״, נתנאל - שיחה - מומלצים 19:21, 4 בינואר 2018 (IST)

"ויאנחו בני ישראל מן העבודה" • בקרה וייעוץשיחה • י"ח בטבת ה'תשע"ח • 19:23, 4 בינואר 2018 (IST)

תם אהרון מציג: יש פחות סיכוי לזכות בלוטו מאשר בוויקיפדיה[עריכת קוד מקור]

היי. בתוכנית האישית החדשה של תם אהרון בערוץ כאן 11 מציגים אתר חדש: תקלידו את המספרים שאתם רוצים למלא בלוטו, ותדעו מה הסיכוי. זה הולך ככה: אתם נכנסים, מקלידים מספרים, ומקבלים אחת מכעשר הודעות מוכנות מראש, למשל: "יש הסתברות של 99.9% שלא תזכה עם המספרים שבחרת. מה זה אומר? הסיכוי להוולד עם אצבע נוספת גבוה פי 32,400 מלזכות עם הטופס הזה. תחשבו כמה אנשים עם אצבע נוספת אתם מכירים. אם אתם מכירים 32,400 כאלה, יכול להיות שכדאי לכם למלא את הטופס"". ולמה זה בכיכר העיר? כי אחד מהטקסטים מדבר ישירות על ויקיפדיה, ואף נותן קישור לאחד מהדפים במרחב "מיוחד:" ראו כאן. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 18:47, 5 בינואר 2018 (IST)

תודה לכולם[עריכת קוד מקור]

היום התקיים המפגש יומולדת השנתי של ויקיפדיה. הארוע היה נהדר וכיף. תודה רבה למארגנים!!!! אבל רציתי לחלוק איתכם את החוויה שלי. אני הגעתי למפגש באיחור (באמצע ההרצאה המדהימה של ערן). מייד שהגעתי הקיפו אותי פנים מחייכות ואנשים שגרמו לי לחוש אהובה ומקובלת. וכל זה ללא סייגים. אני חושבת על המסגרות שאנחנו נמצאים בהם ביום יום. אין כמעט מקומות בהם אנחנו באמת יכולים להרגיש ככה. שאנשים באמת ובתמים שמחים לראות אותנו ורוצים לשמוע מה שלומנו ללא תנאים השגות ומכשולים. אני רואה את עצמי ברת מזל על כך שחויתי את החוויה הזאת הבוקר. היא לא מובנת מאליה בכלל. ואני מודה לכולכם על כך שננתם לי להרגיש ככה. אני אוהבת אתכם!!! ולויקיפד האישי שלי אבנר, שמלווה אותי בכל דבר. אין לי מילים לבטא עד כמה אתה משמעותי בחיים שלי. תודה!!!!! וכמובן יומולדת שמח לויקיפדיה שלנו! דריה - שיחה 22:46, 5 בינואר 2018 (IST)

אין עלייך, דריה! חיבוקים ונשיקות Ldorfmanשיחה 18:33, 7 בינואר 2018 (IST)

מה הערך הכי נצפה בוויקיפדיה העברית?[עריכת קוד מקור]

כמו ששיתפתי אתכם במפגש בשישי, הבוקר פרסמנו את נתוני הצפיות בערכים בשפה העברית במהלך 2017 (הרשימה של ויקיפדיה באנגלית פורסמה לפני מספר ימים). הנה הרשימה. יש כמה הסתייגויות (למשל הערך כפר אז"ר שזכה בינואר ביומיים לסכום הצפיות הזה, כך שאולי מדובר בבעיית מדידה, אחרת קשה להסביר את הקפיצה) - אבל הרשימה יכולה לתת רושם כללי על התחומים המבוקשים.

מקום ערך  דפים נצפים 
1 מדינות לפי אוכלוסייה, שטח, צפיפות, תמ"ג ופיתוח אנושי        1,430,655
2 ישראל            549,396
3 משחקי הכס (סדרת טלוויזיה)           367,654
4 ארצות הברית            318,542
5 ירושלים            318,115
6 פולמון           301,459
7 אלברט איינשטיין            300,377
8 דרגות צה"ל           298,708
9 אמיר פרישר גוטמן            297,119
10 בנימין נתניהו            292,149
11 סטטיק            285,548
12 כפר אז"ר            263,149
13 יצחק רבין            252,239
14 גל גדות            250,120
15 דונלד טראמפ            248,104
16 מלחמת ששת הימים            247,594
17 מתים לרגע            232,763
18 דוד בן-גוריון            229,592
19 ביטקוין            229,142
20 פבלו אסקובר            225,963
21 כריסטיאנו רונאלדו            219,861
22 אירוויזיון 2017           219,041
23 ליונל מסי            218,440
24 מלחמת העולם השנייה            217,498
25 האנטומיה של גריי (סדרת טלוויזיה)            192,105
26 בנימין זאב הרצל            190,694
27 מלחמת העולם הראשונה            187,866
28 תל אביב-יפו            182,472
29 מטומטמת            178,620
30 רוסיה            176,170
31 תאג"ד (סדרת טלוויזיה)            175,004
32 מלחמת יום הכיפורים            174,919
33 קוריאה הצפונית            171,594
34 שלמה ארצי            170,299
35 להיות איתה            169,049
36 אדולף היטלר            165,522
37 אבי גבאי            161,768
38 ראש גדול (סדרת טלוויזיה)            160,841
39 מלחמת העצמאות            156,615
40 ראש ממשלת ישראל            156,251
41 סכיזופרניה            155,443
42 מאיר בנאי            154,517
43 רותם סלע            153,553
44 זהויות טריגונומטריות            152,121
45 נמלטים            151,410
46 צרפת            151,286
47 רמב"ם            147,864
48 כיפת ברזל (סדרת טלוויזיה)            147,171
49 שנות ה-80 (סדרת טלוויזיה)            146,712
50 ברצלונה (כדורגל)            146,412

Itzike - שיחה 14:42, 7 בינואר 2018 (IST)

מעניין. הייתי מצפה שיופיעו גם ערכים כמו: יחסי מין (הפניה מסקס), פורנוגרפיה (הפניה מפורנו), טייק אוויי, סיני, הודי, תחבורה, מונית, סרט וכו'. ראובן מ. - שיחה 14:51, 7 בינואר 2018 (IST)
מקום 6 הוא דף פירושונים פולמון. מן הסתם אנשים חיפשו מידע על פולמון (סדרת טלוויזיה), בעיקר בטרם נכתב הערך. אגסי - שיחה 21:03, 7 בינואר 2018 (IST)
אגסי, מבדיקת הערך על הסדרה, הוא נוצר בבוקר ה-9 בינואר 2017, כך שרק 8 ימים משנת 2017 הערך לא היה קיים. הסיבה לנתוני הצפייה בדף הפירושונים היא שגוגל מפנה אליו בחיפוש פולמון. Uziel302 - שיחה 05:41, 12 בינואר 2018 (IST)
הופעתו של הערך מדינות לפי אוכלוסייה, שטח, צפיפות, תמ"ג ופיתוח אנושי בראש הרשימה, ואפילו עצם הופעתו ברשימה, אינה סבירה. הערך מקושר מכל ערכי המדינות, ואני תמה האם ייתכן שמסיבה טכנית כלשהי כל כניסה לערך על מדינה נרשמת גם ככניסה לערך זה. אם לא זה ההסבר, אולי יש משחק פופולרי כלשהו שמצריך שימוש בערך זה? האם רבנים ממליצים על עיון בערך זה לשם דיכוי יצר הרע? הבו הסבר משכנע. דוד שי - שיחה 21:05, 7 בינואר 2018 (IST)
נראה לי שהסיבה היא שהישראלים מאוד אוהבים להתעסק עם מספרים. ותמיד בארוחת ערב המשפחתית יש את הוויכוח לאיזו מדינה יש את השטח הכי גדול, אחרי רוסיה כמובן (התשובה המפתיעה היא קנדה), והאם ארצות הברית יותר גדולה מסין, וכמובן איפה נמצאת ישראל ביחס לעולם בכל מיני מדדים, בעיקר של עושר לאומי (תמ"ג ותמ"ג לנפש) וקידמה (מדד הפיתוח האנושי (אנחנו במקום ה-18 המכובד). בקיצור, חגיגה לכל אוהבי הגאוגרפיה, הסטטיסטיקה, הטריוויה וידע כללי. ‏MathKnight (שיחה) 21:11, 7 בינואר 2018 (IST)
כדאי למקד את המאמצים שלנו בערכים הנצפים. גילגמש שיחה 22:37, 7 בינואר 2018 (IST)
לא יתכן שמדינות לפי אוכלוסייה, שטח, צפיפות, תמ"ג ופיתוח אנושי בין הערכים הנצפים ביותר, וזה מטיל צל של ספק על הרשימה כולה. בכל מקרה, זהויות טריגונומטריות זקוק לשכתוב יסודי שיסלק אותו אחת ולתמיד מרשימת הערכים הנצפים. עוזי ו. - שיחה 00:02, 8 בינואר 2018 (IST)
משתמש:עוזי ו., מדוע אתה חושב שלא יתכן שהערך הזה הוא בין הנצפים ביותר? גילגמש שיחה
זה ערך עם שם בלתי אפשרי לחיפוש. אבל גרוע מזה, הנתונים לא מתאימים לחוק זיף; מה קרה בין הערך ה-24 ל-25, למשל? עוזי ו. - שיחה 10:01, 8 בינואר 2018 (IST)
שוב דו-קרב צמוד בין כריסטיאנו רונאלדו למסי, והפעם ניצחון קטן לפורטוגזי מריאל מדריד (הפרש של שתי מקומות לטובת CR7 בהפרש של כ-1400 צפיות). ‏MathKnight (שיחה) 21:15, 7 בינואר 2018 (IST)
גם אם הערך הנ"ל הוא אכן הכי נצפה, זה לא יתכן שהוא יהיה פי 3 יותר נצפה מכל שאר הערכים (שזה מספר מטורף), אני חושב שיש כאן משהו שקשור לבוט או לאיזו תוכנה שמשתמשת בערך הזה. Bear - השאר הודעה אחריי הביפ... 00:59, 8 בינואר 2018 (IST)

אני לא רואה שום בעיה בנתונים על הערך הזה. אני גם מסכים עם ההסבר לתופעה שהוצג בראיון עם דוד שי בערוץ 10 לפני שנה בדיוק, בחלק של הדיון שהוקדש לשאלה למה הערך הזה מוביל ב-2016. מדובר בערך שהמוני תלמידים פותחים אותו, כל פעם שמקבלים שיעורי בית הקשורים בנושא. ראו את ההתלפגות לפי חודשים בהתאם ללוח שנת הלימודים בבתי הספר. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 03:38, 8 בינואר 2018 (IST)

אז תלמידים מקבלים פי 3 (!) יותר שיעורי בית על מדינות לפי אוכלוסייה, שטח, צפיפות, תמ"ג ופיתוח אנושי מאשר על ישראל? לא נשמע לי סביר בכלל. Bear - השאר הודעה אחריי הביפ... 04:40, 8 בינואר 2018 (IST)
ברור שבכל מקום יכולה להיות שגיאה. אבל זה עדיין הגיוני - לא מקבלים פי 3 שיעורי הבית, אלא פי 3 שיעורי בית שדורשים ויקיפדיה, כי יש שם מספרים להעתיק. ואם רוב הצפיות היו מתקדמות ביום אחד, והיו דברים מעולם אשתקד, היה הרבה יותר סיכוי לשגיאה. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 12:00, 8 בינואר 2018 (IST)
לי גם המיקום של הערך הזה נשמע מופרך. עצם כניסתו לרשימה הגיוני, אבל לא במקום ראשון בפער כזה גדול, אם כל הכבוד לשיעורי הבית. מעניין להבין איך מחושבים הנתונים ומה הם כוללים. • צִבְיָהשיחה • כ"א בטבת ה'תשע"ח 08:55, 8 בינואר 2018 (IST)
ההסבר של הדוב הגיוני. זו תוכנה כלשהי. נרו יאירשיחה • כ"א בטבת ה'תשע"ח • 21:11, 8 בינואר 2018 (IST)

בהמשך לתגובת משתמש:Uziel302 לדבריי בפסקה זו, בנוגע לכך שדף הפירושונים פולמון במקום 6 במספר הצפיות. כאיתי כעת כי הערך של הסדרה פולמון, אכן נקרא עד אוקטובר 2017 פולמון, אבל אז הוחלט (ברוב 3-0) לשנות את הדף לדף פירושונים. כתבתי כעת שם שאני נגד השינוי ובעד להחזיר את המצב לקדמותו לנוכח מספר הרב של הצפיות בערך. כולם מוזמנים להביע שם דעה, בשיחה:פולמון (סדרת טלוויזיה)#שינוי שם. אגסי - שיחה 09:52, 12 בינואר 2018 (IST)

בשרון נחשף אתר שמתוארך מלפני בריאת העולם[עריכת קוד מקור]

כתבה מצחיקה, ותעודת עניות לכתב שכנראה ישן בשיעורי מחשבת ישראל. אבל בתוך כך גיליתי גם תעודת עניות לוויקיפדיה, שאין בה כלל ערך על הסוגיה הזו. אחר חיפוש ארוך, מצאתי פסקה קטנה בנושא. זאת לעומת הערך המפורט (אם כי לא ערוך די הצורך) בויקישיבה. יזהר ברקשיחה • כ"א בטבת ה'תשע"ח • 00:16, 8 בינואר 2018 (IST)
זה מופיע בעוד מקומות ובהן בערך מניין השנים בלוח העברי. אגסי - שיחה 02:24, 8 בינואר 2018 (IST)
נו, הפלסטינים יוכלו להיעזר בכמה טיעונים מגיל העולם בדת ומדע כדי להסביר אי אילו סתירות בין הטענות למציאות. • צִבְיָהשיחה • כ"א בטבת ה'תשע"ח 08:53, 8 בינואר 2018 (IST)
ובלי קשר לגיל העולם, אהבתי את המשפט „אנחנו מכירים רק שני אתרים מתקופה זו במרכז הארץ״. עורכים כנראה אוהבים לנסח מידע בעזרת „רק״. Tzafrir - שיחה 21:02, 8 בינואר 2018 (IST)
זה ההסבר ההגיוני ביותר לשאלה מה יש להומו ארקטוס לחפש בג'לג'וליה: פשוט, שאר העולם טרם נברא. חבל שהפלאונטולוגים לא מבינים את זה. עוזי ו. - שיחה 21:22, 8 בינואר 2018 (IST)
השוואה בין האדם לדינוזאור דילונג (אנ') ששקל 11 קילו
קראתי את הערך המפורט אליו הפנה יזהרברק. הופתעתי לקרוא את ההסבר לפיו הדינוזאורים היו יצורים ענקיים שלא היה ניתן להכניס לתיבת נח ולכן נכחדו. את כל מיליוני המינים בעולם כן ניתן היה להכניס לתיבה, כולל 250,000 זנים שונים של חיפושיות, אבל את הדינוזאורים לא? גם אם מידות התיבה לא היו טובות, אי אפשר היה להכניס לתוכה כמה ביצי דינוזאורים? או לתקן את המידות? בנוסף, היו קיימים גם דינוזאורים קטנים כמו האקווילופס ששקל 2 קילו, ה-Gasparinisaura (אנ') ששקל 11 קילו, הדילונג (אנ') ששקל 11 קילו, המינמי (אנ') ששקל 225 קילו, האירופזאורוס (אנ') ששקל 900 קילו וכן הלאה (לצורך השוואה, פיל יכול להגיע למשקל של 7 טון). במקום לנסות להסביר את הכחדת הדינוזאורים לפי סיפור המבול, לא עדיף כבר לחזור לשיטה הישנה והטובה שאיתה אף פעם לא מפסידים לפיה התורה וחז"ל לעולם לא טועים, אלא אם הם טועים ואז אין להבין את הכתוב כפשוטו? דוג'רית - שיחה 22:39, 8 בינואר 2018 (IST)
הדינוזאורים הכי קטנים (נכון עד התגלית הבאה)
אם כבר מדברים על דינוזאורים קטנים, הארבעה משמאל היו במשקל של פחות מחצי קילו כל אחד, ויכלו בקלות לשבת על הכתף של נח. מנקודת מבט זואולוגית ופלאונטולוגית, הפיקסציה של בריאתנים דווקא על הדינוזאורים נראית די תמוהה. האם ללוויתנים (יותר גדולים מהדינוזאורים) כן היה מקום בתיבה? ואם הם פשוט שחו להם בחוץ, למה האיכתיוזאורים והפלסיוזאורים (שהם לא דינוזאורים) לא עשו זאת? H. sapiens - שיחה 23:42, 8 בינואר 2018 (IST)
ההצגה המזלזלת של הדברים כאילו הוצאת הדברים מפשטם היא ריאקציה לתגליות שסותרות את התיאור המופיע בתורה שגויה היסטורית ומצביעה בעיקר על בורותה של המלגלגת. משה פרידמן - שיחה 23:48, 8 בינואר 2018 (IST)
אפרופו פשט והתמודדות עם המציאות כפי שהיא: זכור לי סיפור (אמיתי כמדומני) על כומר שנשאל איך זה ייתכן שנתגלו מאובנים של דינוזאורים באדמה. הכומר השיב: "אלוהים שתל את המאובנים האלו באדמה כדי לבחון את האמונה שלנו". גם זו תשובה. דוג'רית - שיחה 00:41, 9 בינואר 2018 (IST)
המגוחך בכל הסיפור הזה שאין סתירה בין האמונה באלוהים לנושא הזה. התפיסה שבריאת העולם ארכה 6 ימים כמו שאנחנו קוראים לזה היום, היא כה פשטנית עוסקת בספירת גרעינים ולא במהות. שמעתי פעם הרצאה של נשיא אוניברסיטת בר-אילן שהתייחס לכך.
תוכלו לראות בסרטון ביו טיוב את תמר שילה על המאבק סביב החפירה בעיר דוד, על המאבק שעשו חרדים בשנות ה-80, כנגד החפירות שם שהגיעו לרמות אלימות קשות, והכל כאילו בשם האלוהים. חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה - הפקולטה למדעי הרוח 06:56, 9 בינואר 2018 (IST)
זה לא מגוחך כפי שזה נשמע. יש נוצרים רבים (אני לא יודע לגבי יהודים, אני מניח שגם כאלה יש לא מעט) שמתייחסים לבריאה בשישה ימים רגילים. כלומר, מבחינתם יום בבראשית פרק א הוא יום רגיל, המוכר לנו. אפשר לקרוא עליהם כאן: en:Young Earth creationism. לצערי, הערך לא קיים אצלנו. נערך גם דיבייט מעניין בנושא: לינק לדיבייט המלא אפשר למצוא גם גרסאות מקוצרות יותר שרק מצטטות חלק מהדברים שנאמרו בדיבייט. אני ממליץ לכל מי שהנושא מעניין אותו לצפות בדיבייט. ביל ניי הוא מדען המגן על העמדה המדעית ואילו קן האם הוא יריבו לדיבייט שמגן על הגישה הבריאתנית. גילגמש שיחה 11:05, 9 בינואר 2018 (IST)
ההשלכה הקריטית ביותר של המצב הזה היא שלפי חומר הלימודים של משרד החינוך, תלמידי החינוך הממלכתי בישראל עדיין לא לומדים על דינוזאורים או (חו"ח) אבולוציה של האדם במסגרת "לימודי המדעים" (אלא אם המורים שלהם מגלים יוזמה מקומית). זה מציב את החינוך למדעים בישראל באותה שורה עם מדינות העולם השלישי הנחשלות ביותר. אין מה לקוות ששר החינוך הנוכחי יתקן את המצב הזה, אבל למזלנו יש לנו וויקיפדיה שתקדם את ילדי ישראל למאה ה-21. H. sapiens - שיחה 11:21, 9 בינואר 2018 (IST)
לא נראה לי שיש ילד בישראל שלא יודע מה זה דינוזאורים (למעט הפלגים החרדיים הקיצוניים ביותר, ואולי גם רוב הבנות שלא מתעניינות בדינוזאורים משום מה) וגם בתחום המחקר הביולוגי ישראל בולטת לטובה בעולם. ראיתי בעבר ספרי טבע לדתיים וחרדים, וכן מוזכרים בהם הדינוזאורים ובעלי חיים רבים, בהקשר של נפלאות בריאת האל. אני מניח שאצל רוב הדתיים לאומיים אין תפישה של "ששת ימי הבריאה" כפשוטם (כמו בקרב הנוצרים הפונדמנטליסטים בארה"ב), אלא כאלגוריה למעשה הבריאה שבא ללמד את האדם לקח מוסרי או אמוני. יעידו על כך שיש לא מעט חוקרי ביולוגיה, רפואה ופיזיקה חובשי כיפה. ‏MathKnight-at-TAU (שיחה) 13:46, 9 בינואר 2018 (IST)
נכון. פשטנות קיצונית ביחס לתיאור מעשה בראשית בתורה מאחדת חרדים קיצוניים וחילוניים קיצוניים. נרו יאירשיחה • כ"ב בטבת ה'תשע"ח • 14:15, 9 בינואר 2018 (IST)
אני לא יודע איפה יש ואיפה אין. בכתבה שהתחילה את הדיון הזה (מאתר סרוגים, שמן הסתם קשור לבעלי כיפות סרוגות) יש התייחסות מפורשת (ולו כדי לצאת ידי חובה) לבריאת העולם לפני פחות מ־6000 שנים. אז כן, ההתפתלות הזו מצחיקה. Tzafrir - שיחה 17:09, 9 בינואר 2018 (IST)
בשנת 2010, פורסמה כתבה על כך שמדריכת רשות הטבע והגנים סרבה לנקוט בגיל מערת הנטיפים (שנאמד ב-300,000 שנה) בסיור לילדי כיתות א' ו-ב' מבית ספר למדעים. המדריכה טענה שאסור לה לומר שגיל המערה מעל 5000 שנה וזאת כדי לא לפגוע ברגשות דתיים. מקרה דומה מאוד התרחש גם לפני מספר חודשים. לא מדובר כאן באיזו "אלגוריה" בלתי מזיקה, אלא בתפיסת עולם שמשפיעה ממש על החינוך במדינת ישראל. דוג'רית - שיחה 18:14, 9 בינואר 2018 (IST)
צפריר, הכתב בסרוגים לא ידע מה לעשות עם הסוגיה ולכן שלף איזו הערה והמשיך הלאה. הוא השקיע בזה פחות מחשבה מרוב המתדיינים כאן. דוג'רית, אני הייתי מצפה למעט יותר ממקרה מלפני עשור כדי לקבוע שישנה "השפעה ממש" על החינוך, מה גם שבכיתה א' עוד לא עוסקים בסוגיות האמוניות האלה. נרו יאירשיחה • כ"ב בטבת ה'תשע"ח • 18:37, 9 בינואר 2018 (IST)
סיפור מחפירה ארכאולוגית שחפרתי בה לפני 7 שנים בבקעת הירדן: חפרנו באתר מהתקופה הכלקוליתית (לפני בריאת העולם של סופרי הגרעינים). בחפירה השתתפו גם תלמידים ממכינה צבאית דתית. הארכאולוג שניהל את החפירה אמר לנו שהם יודעים שהם חופרים באתר מתקופת אברהם אבינו, ואנחנו היינו צריכים להיזהר בלשוננו לידם לגבי תיארוך התקופה. Face-smile.svg חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה - הפקולטה למדעי הרוח 19:34, 9 בינואר 2018 (IST)
שאלה: ניסיתם לדבר עם התלמידים עצמם לראות מה הם חושבים בנדון, או שהסתפקתם בהערכה של מנהל החפירה לגבי מה מותר או אסור לומר להם? משה פרידמן - שיחה 21:58, 9 בינואר 2018 (IST)
אם הדתיים והחרדים בישראל כל-כך נאורים כפי שסבורים כמה מן המשתתפים בדיון כאן, עדיין נשאר להסביר למה משרד החינוך לא יכול ללמד מדע מבוסס, חשוב ומעניין בחינוך הממלכתי (לא הדתי ולא החרדי, כן? הממלכתי!). ואכן, מגוחך לחשוב שאפשר להסתיר את השגי המדע מילדים אינטליגנטים. הבעייה איננה שהילדים לא לומדים על אבולוציה וגיל העולם. הבעייה היא שהם לומדים ש"החינוך למדעים" של משרד החינוך בישראל הוא זבל משעמם ומצונזר. H. sapiens - שיחה 22:02, 9 בינואר 2018 (IST)
דתיים וחרדים, בהגדרה, לא יכולים להיות נאורים. רק חילונים ליברליים הם נאורים. הדתיים, באופן כללי, חושבים כולם אותו דבר, וזה בעיקר דברים מוזרים ומצחיקים חסרי כל הגיון. משרד החינוך אינו יכול ללמד מדע מבוסס חשוב ומעניין, אלא רק זבל משמעם ומצונזר, ולכן החינוך למדעים בישראל הוא באותה שורה עם מדינות העולם השלישי הנחשלות ביותר. כמובן, כל זמן ששר החינוך הוא דתי פרימיטיבי אין תקוה שמשהו בנדון ישתנה. משה פרידמן - שיחה 22:34, 9 בינואר 2018 (IST)
נאורות פירושה העדפה של חשיבה רציונלית ומדעית על פני חשיבה דתית. איך זה מסתדר עם הסרקזם הבכייני שלך? אנא, הסבר. אביעדוסשיחה 22:51, 9 בינואר 2018 (IST)
"נאורות פירושה העדפה של חשיבה רציונלית ומדעית על פני חשיבה דתית" = "דתיים וחרדים, בהגדרה, לא יכולים להיות נאורים". האם תוכל להסביר את החלק שלא ברור לך בדברי? משה פרידמן - שיחה 23:01, 9 בינואר 2018 (IST)
"נאור" הוא עניין סובייקטיבי. ההנחה שבכל ויכוח "המדע" צודק ו"הדת" טועה היא הנחה חילונית. דתיים באופן טבעי חושבים אחרת. מי צודק? תלוי את מי שואלים, ועוד קודם צריך לוודא מה בכלל אומר "המדע" ומה אומרת "הדת". זהו שלב קריטי. חנה, לדעתי הסיפור שלך לא רלוונטי לענייננו: אמרו לדתיים שזו חפירה מימי אברהם אבינו, כי הם לא היו באים לעבוד בחפירה כלקוליתית. האם זהו מעשה נאור? לא יודע. נרו יאירשיחה • כ"ב בטבת ה'תשע"ח • 23:06, 9 בינואר 2018 (IST)
משה פרידמן, הזכרתי לך מה פירוש המושג "נאורות". דבריך היו ברורים לגמרי, ולא עליהם שאלתי. נרו יאיר, אשמח אם תחסוך לנו טיעונים רלטיביסטיים של גיל ההתבגרות – "הכול סובייקטיבי" או בדומה לזה. גם לא זכור לי שמישהו טען כי "בכל ויכוח 'המדע' צודק ו'הדת' טועה". אבל מה לעשות, המדע מיטיב מהדת להשתמש בחשיבה רציונלית. אביעדוסשיחה 23:33, 9 בינואר 2018 (IST)

────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────

נרו יאיר, הבנתי דוגמה לא רק משנת 2010 (שגם זה ממש לא מזמן) אלא גם דוגמה מלפני 3 חודשים - מדריכים קבלו הוראה לא להגיד מה הגיל המשוער של מערות הנטיפים, ולפי דיווח אחר - באחד מהשלטים בסמוך לאחת המערות, הוסר מידע בנוגע לגיל המערה בעקבות לחצים. בכיתה א' אולי לא עוסקים בסוגיות אמוניות עמוקות, אבל בהחלט אמורים להנחיל לילדים ידע ולא לעוות ידע. בכל גיל ניתן לטפח בורות או השכלה - וככל שמתחילים מגיל קטן יותר, כך קל יותר לטפח בורות או השכלה. מסיבה זו: זה אפילו חמור שבעתיים לטפח בורות במוחות רכים של ילדים בכיתה א'. דוג'רית - שיחה 23:21, 9 בינואר 2018 (IST)

אוקיי, אז שני מקרים. גם בחינוך החילוני לא אומרים הכול לילדים בכיתה א', אבל שם זה כמובן לא בגלל בורות, החינוך החילוני נאור. באופן כללי נראה שאת נוטה לחלק את העולם לשחור ולבן. נרו יאירשיחה • כ"ב בטבת ה'תשע"ח • 23:33, 9 בינואר 2018 (IST)
משה, ההבדלים בין ערכים והגדרות הם הסיבה העיקרית שיש לנו כמה זרמי חינוך בישראל. אילו שרי חינוך חילוניים בגיבוי קואליציה חילונית היו מצנזרים ערכים דתיים בחינוך הדתי ו/או החרדי, אני מעריך שכבר היו לנו תגובות קצת יותר חריפות ממילים בוטות ב"כיכר העיר". H. sapiens - שיחה 23:39, 9 בינואר 2018 (IST)
אנא, די עם השטויות של "נאור" / "לא נאור". בכל תרבות יש דוֹגמות שיש לשמור עליהן, וזה כולל בין היתר הסתרת עובדות מילדים ע"מ לא ליצור אצלם דיסוננס קוגניטיבי. פשוט לתרבות הדתית יש יותר דוֹגמות לשמור עליהן. הרבה יותר. וחלק גדול מהן אינן מתיישבות עם הידע שהושג בשיטה המדעית. אביעדוסשיחה 23:43, 9 בינואר 2018 (IST)
נרו יאיר, מדובר בשני דיווחים אבל לא בשני מקרים. המדריכים קיבלו הוראה לצנזר את הגיל של מערות הנטיפים ועשו כן במהלך מי יודע כמה סיורים. לא חסרה ביקורת גם לגבי החינוך החילוני, והדרך להתמודד איתה היא לשנות את הדרוש שינוי, ולא להגיד: "אבל גם X לא בסדר". תגובה כזו מעידה על חוסר נכונות או חוסר מסוגלות להתמודד עם ביקורת. דוג'רית - שיחה 23:57, 9 בינואר 2018 (IST)
דברים כדרבנות. זה לגמרי ברור שיש לא מעט דתיים שמתנגדים ללימודי אבולוציה, אין טעם להתכחש לזה. הביקורת צריכה להיות כלפי אנשי החינוך שמצנזרים עצמם לדעת מחשש מאיזה שד דמיוני שאסור לעורר מרבצו. אני אומר לכם שהשד הוא לא שד, יותר בכיוון של זבוב, וכדי לעורר אותו מרבצו צריך לעשות קצת יותר מאשר ללמד אבולוציה במערכת החינוך. מעיון בתכנית הלימודים לכיתות ח' וט' אני רואה שאבולוציה אמורה להלמד שלא במסגרת מגמת ביולוגיה, ואם זה לא המצב אז ההאשמה כלפי אנשי החינוך היא כפולה ומכופלת. אבל למה ללמד אבולוציה אם אפשר להאשים את הדתיים, ובמיוחד את בנט (כאילו יש לו איזה קשר לענין)? מאידך, לא צריך להוציא דברים מפרופורציות. לימודי המדעים בישראל אינם ברמה של עולם שלישי - ההיפך הוא הנכון. גם לימודי אבולוציה ממוסדים חובה מטעם מערכת החינוך אינם הנושא עליו יקום ויפול החינוך המדעי, לא החילוני ולא הדתי. עובדה היא שפה ושם יוצא ממערכת החינוך איזה אדם משכיל, ולעיתים גם מדען לא עלינו. משה פרידמן - שיחה 00:53, 10 בינואר 2018 (IST)
מי ששולט במשרד החינוך זה שר החינוך בפרט והקואליציה בכלל, ועובד שלא מתאים להם הם יכולים להעיף בצ'יק (מה שלפעמים קורה ממילא כשמגיע שר חדש עם אג'נדה חדשה). במשך הרבה שנים לא היה בכלל חומר לימודים על אבולוציה בלימודי המדעים של משרד החינוך. בתכלס הגישה הייתה: אם מורה רוצה מיוזמתה ללמד את זה, והמנהל/הורים לא מוחים, אז אנחנו לא נתערב. כדי להבין למה לא העיזו, שים לב מה קרה כאשר ב-2014 ביקשו במשרד החינוך לתגבר קצת את החומר על אבולוציה, לא חס וחלילה מוצא המינים או תולדות החי או אבולוציה של האדם, רק בהקשר מוגבל של מגוון החיים ותורשה. הנה משפט השדה שעשה להם בוועדת הכנסת היו"ר משה גפני, חרדי שדן בתוכנית לימודים שמיועדת לזרם הממלכתי ואולי אולי גם לממלכתי-דתי. שים לב את מי הוא הזמין לישיבה, שים לב לרמת הדיון של חברי הכנסת, שים לב איך אנשי משרד החינוך מתחננים שהם חס וחלילה לא התכוונו למוצא המינים ולא לקופים ולא לאבולוציה כנושא בפני עצמו, ושרק המורה בסוף יחליט מה הוא רוצה ללמד ואיך. חומר קריאה מרתק. אגב, באיראן כבר מלמדים אבולוציה כי קלטו שבלי זה אין היום ביולוגיה. H. sapiens - שיחה 08:35, 10 בינואר 2018 (IST)
אני רואה עכשיו בקישור השני שהם חישבו שבערך 10% מהתלמידים לומדים אבולוציה. אני מאוד בטוח שזו טעות. הם כנראה מחשבים את כל מי שניגש לחמש יחידות ביולוגיה. בפועל אבולוציה זה רק נושא רשות אחד מתוך כמה נושאי רשות בחמש יחידות ומורים מעטים בוחרים אותו. אני ראיתי מספר בסביבות 500 תלמידים במחזור. אם מישהו יצא ממערכת החינוך בארץ עם ידע באבולוציה, זה בדרך כלל למרות משרד החינוך ולא בגללו. H. sapiens - שיחה 08:53, 10 בינואר 2018 (IST)
בזה מסתכם כושר העמידה של הציבור הנאור? גפני מתעצבן אז מוותרים על דבר כל כך חשוב בחינוך? זה הכל תירוצים. בלי לבדוק אני בטוח שמעולם לא פוטר בישראל מורה או מנהל בגלל שלימדו אצלו על אבולוציה. אבולוציה כבר היום נמצאת בתכנית הלימודים הכללית לכיתות ח' וט', ואפילו לדבריך משרד החינוך האימתני לא מתערב בבתי ספר שבהם מלמדים אבולוציה. אם זה היה חשוב לציבור הנאור היו לומדים את זה בבתי הספר שבהם הילדים שלהם לומדים. כנראה שזה פשוט לא מספיק חשוב בעיניהם. קחו לדוגמא את הציבור הדתי הפרימיטיבי והחשוך, שגם אצלו, במערכת החינוך הממלכתית-דתית, יש אופציה להגברת הלימוד התורני. בשטח, ההורים עומדים על כך שבית הספר יתן את המקסימום האפשרי מבלי לחכות ליוזמות של השר והטפסר, והתחרות גורמת לכך שבתי הספר מתחרים מי מוסיף יותר. פשוט כי זה חשוב להורים ולמחנכים. בעניין מערכת החינוך בכללה, הקהילה המדעית הישראלית היא בשורה הראשונה בעולם, בין השאר גם בתחום הביולוגיה. אם אכן החינוך המדעי בישראל הוא במצב של עולם שלישי, ומערכת החינוך מספקת "זבל משעמם ומצונזר", כדבריך, אז או שהחינוך המדעי הוא כמעט חסר השפעה, או שהישראלים הם עם כל כך מיוחד שמצליח להעמיד קהילה מדעית תחרותית מנקודת פתיחה של עולם שלישי. אישית נראה לי שאלו קיטורים מוגזמים שאין מאחוריהם הרבה, והחינוך המדעי בישראל לא נופל מהרמה המקובלת בשאר מדינות המערב. בהערת אגב אוסיף שהזלזול המשתמע במערכת החינוך האיראנית נראה לי סטריאוטיפי ומתנשא. המפגש שלי עם מדענים איראניים הוא אמנם לא מייצג, אבל ההתרשמות הכללית שלי מאוד חיובית. אבל אני לא באמת מכיר אז אולי אני טועה. משה פרידמן - שיחה 16:16, 10 בינואר 2018 (IST)

────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────

אני לא חושב שהחינוך למדעים בישראל לוקה בחסר. אני מכיר אנשים רבים ממדינות רבות ואני לא חש שהרקע שקיבלתי בבית ספר נופל מהרקע שהם קיבלו בבתי ספר שלהם. לגבי לימודי אבולוציה - אני לא בטוח שכל כך קל ללמד את זה בכיתות נמוכות. זה לא חומר כל כך קל להבנה. אם כבר, אני חושב שזה משהו שצריך להיות שמור למגמה מורחבת בביולוגיה. יש גבול כמה דברים אפשר ללמד בבית הספר. בית הספר אמור רק לתת רקע לתלמיד, לא להוציא אותו מומחה בכל דבר אפשרי. חוץ מזה, אני בטוח שבבית ספר לא מלמדים את הילדים שגיל העולם הוא כ6,000 שנים. בסך הכל המצב נראה לי סביר. הבעיה היא כמובן עם אלה שמלמדים הבלים גמורים שנסתרו על ידי המדע. את אלה כדאי להוציא ממערכת החינוך. עם זאת, אם החרדים כל כך רוצים ללמד את ילדיהם תורה ולא ללמד מדעים - זה בסדר בעיני. אני לא חושב שהפתרון הוא כפייה. גילגמש שיחה 17:48, 10 בינואר 2018 (IST)

משה, אכן זה לצערי כושר העמידה של הציבור הנאור בארץ בפני משה גפני וחבריו. התוכנית ללימודי אבולוציה שאתה מדבר עליה, היא זו שניסו להכניס לחטיבות הביניים ב-2014 (ועדיין בכלל לא ברור באיזו מידה הגיעה בפועל לכיתות, יש קבוצת פייסבוק של הורים שמנסה לקדם את זה). והיא כאמור תוכנית מצונזרת ומסורסת, שבכוונה לא כוללת דברים כמו האב הקדמון המשותף לנו ולקופים, ספציפית ע"מ לעבור את גפני וחבריו (מקווים שהמורה בכיתה כבר ייקח יוזמה ויסביר את מה שלא נכתב במפורש. וכן, זו היוזמה המקומית הבלתי-רשמית שהדתיים מאז ומתמיד איפשרו, כי היא זו שמאפשרת להם ללמד או לא ללמד אבולוציה אצלם בכל צורה ונוסח שהם רוצים, ע"ע הסברי הרב ברוך אפרתי בוועדת הכנסת). ואם אתה לא מאמין, אני לא יודע מי יכול להסביר את זה יותר טוב מפרופ' חגי נצר ופרופ' אריאל צ'יפמן, חברי הוועדה ללימודי המדעים ומקדמי התוכנית. הם אומרים עליה במפורש שהיא נמנעת מלהתייחס ל"נושא הרגיש" ע"מ לא לעורר מחלוקת. וכן, האיראנים ממה שאני מכיר מתקדמים מדעית ואני מביא אותם כדוגמה איך הם מצליחים ללמד אבולוציה במערכת החינוך שלהם למרות שאנשי הדת ששולטים להם במדינה מתנגדים. H. sapiens - שיחה 19:32, 10 בינואר 2018 (IST)
הוא אשר אמרתי - אין לציבור הנאור לבוא בטענות אלא לעצמו ולחוסר עמוד השדרה שלו. הוא מדמיין לעצמו שדים אימתניים במקום שיושבים זבובים, ומאשים את הזבובים בחוסר היכולת שלו לחנך את ילדיו על פי דרכו ואמונתו. pity. ואם אחרי שאדון גפני הואיל בטובו להתיר להם ללמד את תורת האבולוציה על פי אמונתם, הם עדיין לא מיישמים את זה בכיתות, זה כבר ממש נושא למחקר פסיכולוגי (לא אבולוציוני, חלילה!). מצטער, אני לא קונה את זה. חברי החילוניים הרבה יותר רציניים מהתמונה שאתה מציג כאן. ולגבי האיראנים: אתה מכיר שאנשי הדת השולטים באיראן מתנגדים להוראת אבולוציה בבתי הספר? משה פרידמן - שיחה 19:52, 10 בינואר 2018 (IST)
גם אם הנאנסת לא נאבקת מספיק, זה עדיין לא משחרר את האנסים מאחריות. קראתי את הפרוטוקול של חגי נצר ואריאל צ'יפמן בוועדת הכנסת ואני רואה שם איך הם נלחמים על התוכנית הזו בדם ליבם. את הספרים והכתבות של נצר על מדע אני קורא מאז שהייתי ילד (מן הסתם השפיעו עלי לעסוק במדע) וצ'יפמן מלמד את הקורס הבסיסי על אבולוציה באוניברסיטה העברית. הם מדענים אמיתיים וישרים ואני משוכנע שאילו היתה להם אפשרות, הם היו מעבירים תוכנית לימודים שלמה ובלתי-מצונזרת על אבולוציה. מי שבמשך שנים לא העביר תוכנית ואז העביר תוכנית מצונזרת ועכשיו אפילו אותה לא מיישם זה משרד החינוך שלנו, שרוב השנים נשלט ע"י הממסד הדתי וקואליציות עם החרדים. איכשהו אני גם ממש לא מופתע שבמשרד החינוך קידמו את התוכנית דווקא ב-2014 בקדנציה של שי פירון, ומאז שנפטרו ממנו הם כנראה קוברים אותה בשקט. לא יודע אם זה פקודה ישירה של שר החינוך הנוכחי או רק רוח המפקד, אבל בתכלס לא נראה לי שיש פה איזשהו ספק: קואליציה דתית-חרדית מצנזרת כבר הרבה שנים את תוכנית לימודי המדעים לחינוך הממלכתי, וישראל מפגרת בעניין יותר מאיראן. H. sapiens - שיחה 15:09, 11 בינואר 2018 (IST)
אין לי ספק שילדיהם של הפרופסורים המכובדים, כמו ילדי שלי, מכירים היטב את עקרונות תורת האבולוציה. פשוט כי זה חשוב להם כפי שזה חשוב לי. אין לי ספק שאם זה היה חשוב למספיק הורים בבתי הספר זה היה נלמד בתוך המערכת. הרי אתה בעצמך כתבת שמשרד החינוך לא מתערב. ממש כפי שבתי הספר הממלכתיים דתיים מגבירים את לימודי התורה גם בלי שהם יהיו מוכתבים מלמעלה. הסיבה הפשוטה היא שזה לא מספיק חשוב להורים כדי לדאוג שהילדים שלהם ילמדו את זה במסגרת בתי הספר. כל התיאורים על ה"אונס" לכאורה או אפילו צנזורה הם מוגזמים ומנותקים. כשזה לא באמת איכפת, כל תירוץ הופך לאילוץ. המציאות הפשוטה היא שרוב ההורים בכלל לא מתעניינים בתכנית הלימודים במדעים של הילדים שלהם, ואין להם לבוא בטענות אלא לעצמם. ההאשמה שלך כלפי שר החינוך היא, במקרה הטוב, לא מבוססת. יש לך מושג בכלל מה דעתו בנושא, או שאתה מסיק מסקנות על בסיס הכיפה שעל ראשו, ממש כפי שאתה עושה למנהיגיה הרוחניים של איראן? משה פרידמן - שיחה 15:29, 11 בינואר 2018 (IST)
גם לשר (לשעבר) פירון יש כיפה על ראשו. אני לא מסיק שום דבר מהכיפה, אני מסיק ממה שעושה משרד החינוך. בתקופת השר פירון הודיעו ש"מהשנה הבאה" ילמדו אבולוציה אבל מסורסת ומצונזרת, ומאז בתקופת השר בנט, עד כמה שאני מצליח לברר, התוכנית הזו נקברה לפני שהתחילה אפילו. ואכן, לא כל אזרחי המדינה מדענים או אפילו מתעניינים במדע, וזו הסיבה שבמדינה מתוקנת יש משרד חינוך, ומשרד החינוך אחראי על לימודי מדעים, ומעסיק מדענים כמו נצר וצ'יפמן בשביל שיכינו תוכניות לימודים, בשביל שאחרי זה שר החינוך יוכל לקבור אותן... אה רגע, זה רק בישראל. H. sapiens - שיחה 17:09, 11 בינואר 2018 (IST)
"בשנה הבאה" שר החינוך עדיין היה הרב שי פירון. בנט נכנס למשרד רק במאי 2015, ולא הייתה לו כל השפעה על תכנית הלימודים בשנה זו. האם תוכל לספר לנו על שינוי בהוראת האבולוציה בבתי הספר בין שנת הלימודים תשע"ה לשנים תשע"ו והלאה? אגב, לפני בנט ישבו במשרד החינוך כמה שרי חינוך קצת פחות חרדים, חלקם אפילו אנשי אקדמיה. הפרופסורים אמנון רובינשטיין ויולי תמיר ישבו, כל אחד, כשלוש שנים במשרד החינוך כשרים. האם גם הם צנזרו את תכנית הלימודים בתחום האבולוציה? רק לשם ההבהרה, הצורך בלימודי אבולוציה לא נולד אתמול בבוקר, גם לא הוויכוח הציבורי לגבי הוראת אבולוציה בבתי הספר. לימודי אבולוציה נכנסו למערכת החינוך לראשונה בתקופת השר המר בשנת 81, ומאז כיהנו במשרד החינוך לא מעט שרים לא דתיים שיכלו, לו היה נושא זה חשוב בעיניהם, לשנות את המצב. יתרה מכך, אילו היה זה נושא חשוב בעיני הציבור הנאור, בוודאי שאנשים כמו יצחק נבון, שולמית אלוני, או יוסי שריד לא היו מכשילים יוזמות בנושא. משה פרידמן - שיחה 19:43, 11 בינואר 2018 (IST)
לימודי אבולוציה מעולם לא הוכנסו ללימודי המדעים בארץ, כי כל שרי החינוך היו תלויים בקואליציות חרדיות. כאשר שרת החינוך שולמית אלוני ביקשה לעשות זאת, ש"ס אילצו אותה להתפטר (אגב, הקישור הזה הוא גם המקור לכך שרק כ-500 תלמידים במחזור לומדים אבולוציה במסלול רשות של חמש יחידות בגרות בביולוגיה). פירון סיים את תפקידו בדצמבר 2014 היינו פחות מחצי שנה אחרי שנודע בתקשורת על תוכנית הלימודים החדשה (המסורסת והמצונזרת). אפשר ממש לקבוע כלל: כל שר חינוך ישראלי שמנסה להכניס אבולוציה ללימודי המדעים מאבד את משרתו תוך פחות מחצי שנה. H. sapiens - שיחה 21:28, 11 בינואר 2018 (IST)
לפי המסמך הזה המר הכניס לראשונה לימודי אבולוציה מבלי לאבד את משרתו. כשהרב פירון סיים את תפקידו, שנת הלימודים תשע"ה כבר יצאה לדרך. אז, לכל הפחות, "השנה הבאה" כבר הגיע. ולגבי לחץ החרדים: מעניין שכשרובינשטיין שריד ותמיר לא מלמדים אבולוציה זה בגלל החרדים, אבל כשבנט לא מלמד (מה שאני בכלל לא בטוח שנכון. ראה כאן וכאן) אז הוא זה שאשם. משה פרידמן - שיחה 21:53, 11 בינואר 2018 (IST)
זבולון המר היה דתי (המפד"ל). ‏MathKnight (שיחה) 21:59, 11 בינואר 2018 (IST)
לגבי זבולון המר, אם כוונתכם לשנת 1996 אז על זה נכתב "אז הופיע בתוכנית הלימודים רק ברמת העקרונות והמטרות" כלומר זה לא היה תוכנית לימודים ממש. משה, מסמכי הוורד שקישרת אליהם הם התוכנית של 2014, ואשמח לכל עדות שהיא אכן מיושמת איפשהו בשטח. כל מה שאני הצלחתי למצוא זה שביוני 2014 הרשת והכנסת רעשו וגעשו כאשר נודע שהתוכנית תיושם "בשנה הבאה", אבל אם באיזושהי שנה לאחר מכן 220 אלף תלמידים כולל תלמידי ממ"ד (או כל מספר פחות מזה) אכן התחילו ללמוד אבולוציה לפי התוכנית, אז אני לא מוצא בגוגל ולו מילה אחת שמישהו בארץ אמר על זה. נהפוך הוא: קמה קבוצת פייסבוק במטרה לפעול ליישום התוכנית, ואני לא מוצא אצלם שום ידיעה שמשהו התקדם. אני לא האשמתי את בנט באופן מיוחד מכל שאר שרי החינוך, אלא ציינתי שאין תקווה לישועה דווקא מצידו, ולאחר מכן הוספתי שלפי כל מה שאני יכול לברר הוא קבר תוכנית (תוכנית ממש, לא "עקרונות ומטרות") שכבר הייתה מיועדת ליישום במשרד החינוך. H. sapiens - שיחה 23:00, 11 בינואר 2018 (IST)
אין לי מושג מה מלמדים בארץ, אני רק מכיר את תכנית הלימודים. אתה מכיר מציאות שהייתה תכנית ממשית שבנט (או משרד החינוך) החליט לקבור? אני לא מוצא לזה זכר בגוגל. הכוונה שלי לעיל הייתה לשנת 1981, והמטרה שהבאתי את הנתון הזה הייתה להדגיש שהנושא עמד על הפרק כבר לפני למעלה מ 35 שנה, ובכל הזמן הזה, תחת כל הממשלות ושרי החינוך, לא קרה כלום. מבחינתי זו פשוט אינדיקציה לחוסר עניין, לא צנזורה ולא בטיח. כאמור, אפילו לפי דבריך ברמת ההחלטה, לא היישום, כבר הוחלט ללמד אבולוציה, ובוודאי שמשרד החינוך לא מונע בפועל מאף מורה או מנהל ליזום הוראה של אבולוציה בבית ספרו. מעולם, אני מנחש, לא פוטר אדם ממשרד החינוך בגלל שביקש ללמד אבולוציה (ההיפך כן קרה בשנת 2010 לגבי אביטל). ההאשמה היחידה כלפי משרד החינוך, שאני שותף לה, היא שהוא לא עושה מספיק. אבל עצלנות איננה צנזורה, ובוודאי שלא אונס, ואזרחים בוגרים לוקחים אחריות ולא מחכים לפקידים שיזיזו את עצמם כשזה מגיע למשהו שבאמת חשוב להם. עם כל הקלות בעידן האינטרנט והרשתות החברתיות, עמוד הפייסבוק שקישרת לא הצליח לגייס אפילו 15000 אנשים. זה פשוט לא מעניין את הציבור הרחב, את המורים ואת המנהלים. בפראפראזה על ההערה שלך מלמעלה, אילו שרי חינוך חילוניים בגיבוי קואליציה חילונית לא היו מספקים תוכניות לימודים בעניינים ערכיים דתיים בחינוך הדתי ו/או החרדי, רק מאפשרים אותם, המערכת מרמת המנהלים ומטה הייתה משלימה את החסר בעצמה. בשולי הדברים אוסיף, שדעתי האישית היא שאמנם חשוב שכל אדם יכיר באופן כללי את המושג "אבולוציה", אבל הוראה כללית בחטיבת הביניים היא ממש לא הכרחית לחינוך המדעי. בטח שזו איננה אינדיקציה משמעותית על איכות החינוך המדעי במדינת ישראל. משה פרידמן - שיחה 23:28, 11 בינואר 2018 (IST)
ובשורה תחתונה: תוכנית לימודים שהוכנה באופן מקצועי ע"י מדענים ומומחי חינוך, ובסוף 2014 הייתה מוכנה ליישום, לא יושמה מאז. מסקנה: בנט קבר אותה. סליחה אם אני מנפץ לך איזשהן אשליות לגביו. H. sapiens - שיחה 00:00, 12 בינואר 2018 (IST)
זו הסקת מסקנות נמהרת. ראשית, אין לי מושג האם העובדות שאתה מציג נכונות. האם אתה מכיר תוכנית שהייתה מוכנה ליישום, ומתי הייתה מוכנה? אם הייתה מוכנה ב 2014, מדוע לא יושמה ב 2015? האם ידוע לך בכלל שהתכנית לא מיושמת? שנית, גם אם נקבל את העובדות שאתה מציג, לא נובע מהפ שבנט קבר את התכנית. הרבה יותר סביר שהוא בכלל לא התעסק עם זה, בדיוק כמו רוב שרי החינוך שלפניו. לא חסרים סיבות לאי יישומה של תכנית לימודים שאינן קשורות לשר החינוך. משה פרידמן - שיחה 00:27, 12 בינואר 2018 (IST)
לצערי, מה שאתה מתאר כאן זה בדיוק צורת המחשבה והדינמיקה שבגללה אני מסיק שבנט בתכלס קבר את התוכנית. אני לא חושב שזו הסקת מסקנות נמהרת, אני חושב שזו הסקת מסקנות מפוכחת. אבל אם למישהו כאן יש ילדים/אחים/מכרים אחרים שלמדו בכיתות ח' ו/או ט' בשלוש השנים האחרונות, בבית ספר ממלכתי או ממלכתי-דתי, אני מאוד מעוניין לשמוע אם הם למדו על אבולוציה. H. sapiens - שיחה 08:48, 12 בינואר 2018 (IST)
לא הבנתי מה אתה אומר במשפט הפותח. משה פרידמן - שיחה 13:46, 12 בינואר 2018 (IST)
נו, זו הדינמיקה הרגילה: פשוט "אל תתעסק עם זה", אל תעצבן את הרבנים, אל תעצבן את משה גפני, אל תיכנס למאבקים האלו בכלל, פשוט תשתיק את זה, אל תקדם את זה למרות שכל העבודה כבר נעשתה, תרמוז לעובדי משרד החינוך שמכינים את התוכנית כבר כמה שנים שזה לא הזמן, ובתכלס, תקבור את זה. שמישהו אחר יסכן את הקריירה הפוליטית שלו בשביל עקרונות חינוכיים ומדעיים. אנחנו נמשיך לצנזר את המדע לילדים, כי ממילא כל לימודי המדעים של מערכת החינוך זו פיקציה משעממת וחסרת-ערך, וילד שאשכרה מעניין אותו מדע ממילא יפתח וויקיפדיה או ספר של דוקינס. H. sapiens - שיחה 14:45, 12 בינואר 2018 (IST)
אגב, אם למישהו פה נדמה אחרת, אז 96% מן החרדים בארץ ו-85% מן הדתיים מתנגדים לאבולוציה, לעומת 58% מן המסורתיים ורק 14% מן החילונים. זאת על פי סקר של מכון פיו משנת 2015 ב-5601 יהודים ישראלים. באותה שנה, סקר של משרד המדע מצא כי 66% מן היהודים בארץ סבורים שיש ללמד אבולוציה בבית הספר, אך רק 19% מתוך הדתיים והחרדים. במגזר הערבי, שיעור התמיכה בלימוד אבולוציה היה 89%. H. sapiens - שיחה 21:11, 14 בינואר 2018 (IST)
אני חושב שההתנגדות איננה ל'אבולוציה' במובנה הרחב או העובדתי, אלא להקשר ההרסני (מבחינת הדת) של אקראיות ללא התערבות כח עליון, או הריסת המושג 'מותר האדם'. אלו שמתכחשים לעובדות הם מעטים. וכאמור המחקר שהבאת משקף כנראה נכונה את ההתנגדות ללימוד זה שגורר את הנ"ל. בברכה אבי84 - שיחה 21:35, 14 בינואר 2018 (IST)

מעניין לעניין באותו עניין[עריכת קוד מקור]

עורך אתר סרוגים חוכך ידיים בהנאה רבה על הבחירה המוצלחת של הכותרת שהביאה לידיעה המשמימה שלו קוראים רבים. השאלה היא האם אנחנו נוכל להשתמש באמצעים דומים כדי להגביר את מספר הכניסות לדפים אצלנו שסובלים ממספר כניסות נמוך. לשם הדוגמא, התחלתי ערך על גרהרד שרדר, פוליטיקאי אלמוני ולא מעניין שהיה שר הפנים, שר החוץ ושר ההגנה של מערב גרמניה. ספק אם העובדה שהוא היה חבר המפלגה הנאצית תביא לעניין רב בדמות. אולם לעובדה שהוא היה נשוי לחצי יהודייה יש פוטנציאל להביא קוראים רבים לדף. הבה ננסח כותרת (או פוסט בפייסבוק): "מן הסתם הדתיים היו מגנים את הורי אשתו של גרהרד שרדר על שהפרו את חוקי נירנברג" ונראה איך המוני קוראים באים לראות מי הוא אותו שרדר ומה הגורמים הדתיים הקלריקליים רוצים ממנו. הציבור מוזמן להציע כותרות דומות לקידום ערכים משמימים אחרים שאנו כותבים פה מדי יום ביומו כשירות עבור הקורא המתעניין. עדירל - שיחה 23:50, 9 בינואר 2018 (IST)

הומור משובח :-) תודה עדירל. TomerTru - שיחה 23:54, 9 בינואר 2018 (IST)

אכן אתר סורגים עושה את זה בכוונה על מנת לייצר טראפיק לאתר המשמים שלהם. העורכים שמה תמיד מעוותים כותרות כדי לייצר פרובוקציות זה אתר פרטי ללא יושרה והם כמו שנאמר מחכחים ידיהם בהנאה כל פעם שהם מצליחים בפרובוקציה במיוחד עם היא מעוררת מדנים. במידה רבה הם סוג של אתר טרולי מי-נהר - שיחה 18:15, 10 בינואר 2018 (IST)

מה מכיל מכתב היידיש העתיק בעולם? בדיוק מה שהייתם מצפים[עריכת קוד מקור]

007 בשורות הוד מלכותה גולדה-פינגר[עריכת קוד מקור]

דידי מנוסי, 9 בינואר 1970. תהנו. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 22:01, 9 בינואר 2018 (IST)

במה מצטיינות מדינות העולם?[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה חלוקה לגבי לווין Zuma[עריכת קוד מקור]

חברת SpaceX שיגרה את הלווין Zuma, לווין שמשימתו סודית. הדיעות חלוקות אם השיגור הצליח, אם הלווין הגיע למסלול או נכשל וכעת בים (מספר קטלוגי יש לו) אי הבהירות נובעת גם עקב מעטפת הסודיות הגדולה. כתוצאה מכך אפשר לומר שדף הערך של הלווין בויקיפדיה האנגלית (Zuma (satellite)) מביע את אי הבהירות בצורה שאני לא בטוחה שמקובלת שם וכאן בערכים אחרים.

כך נראה הערך לפני זמן קצר

אמא של גולן - שיחה 15:31, 10 בינואר 2018 (IST)

הגרסה בצילום מסך הייתה עריכה של אנונימי[5] שם ששוחזרה[6]. בכל מקרה הערך נערך מאז וכעת נראה לי סביר. הערך צריך להציג רק את העובדות הידועות, כולל את הדיווחים הלא-רשמיים שהם עובדה בגדר עצמה, כל עוד הערך מציג אותם כדיווח ממקורות אנונימיים לפי עיתון זה וזה (וול סטריט ג'ורנל[7], בלומברג[8] ורויטרס[9] במקרה הזה למיטב ידיעתי). אם בא לך, יש פה[10] הסבר טוב על העובדות הידועות והאפשרויות השונות בקשר לגורל המטען הסודי. אליסף · שיחה 18:39, 10 בינואר 2018 (IST)
גם הסקירה הזו בניו יורק טיימס[11]. אליסף · שיחה 19:03, 10 בינואר 2018 (IST)

על זה עוד לא שמעתי[עריכת קוד מקור]

מישאל לוי, ‏מדען טורקי טוען: נח תקשר עם בנו בטלפון נייד, באתר כיכר השבת, 8 בינואר 2018 • בקרה וייעוץשיחה • כ"ד בטבת ה'תשע"ח • 18:55, 10 בינואר 2018 (IST)
אני מאוד מקווה שאני לא אצטרך להוסיף את כל הערכים הקשורים בנח לרשימת המעקב... • בקרה וייעוץשיחה • כ"ד בטבת ה'תשע"ח • 18:57, 10 בינואר 2018 (IST)
כותרת המשנה של הכתבה פותחת במילים "תיאוריה הזויה ומגוחכת". ואני תוהה: טלפון נייד? זה מה שלא הגיוני בסיפור המבול? זה כמו להיות מופתעים מטענה לפיה אדם וחווה חיממו את האוכל שלהם במיקרוגל. דוג'רית - שיחה 19:03, 10 בינואר 2018 (IST)
דוגרי, לא הבנתי. • בקרה וייעוץשיחה • כ"ד בטבת ה'תשע"ח • 19:09, 10 בינואר 2018 (IST)
מה מסובך. באותה מידה ששיחת הטלפון הזויה, כך גם העובדות על המבול הזויות. eli - שיחה 09:25, 12 בינואר 2018 (IST)
עוד יותר הזוי, הוא גם היה צמחוני. אבי84 - שיחה 10:45, 16 בינואר 2018 (IST)
בסדר. בעניין הצמחונות, ריבלין כבר הוכיח שאפשר להיות צמחוני עם שאריות של סטייק בפה... • בקרה וייעוץשיחה • כ"ט בטבת ה'תשע"ח • 10:48, 16 בינואר 2018 (IST)

במבט ראשון זה נראה מעניין. טיפלה חפירה מגלה עוד קצת: כיכר השבת מספרת את הסיפור בתור חדשות, ב-8 בינואר. טמקא מביא את אותו הסיפור באותו יום. חיפוש שם המדען בגוגל מעלה שהסיפור דווח פחות או יותר באותו ניסוח בבלוגוספירה העברית (הז"י?) בדצמבר ובספטמבר 2017. השערה: מי שיחפור מספיק ימצא אחת משתיים: (1) הסיפור הומצא מלכתחילה בבלוגוספירה בעברית, או (2) הסיפור סופר לראשונה בעתון צרפתי, בלגי או רוסי ב-1 באפריל (ההשערה לא מחייבת 2017 דווקא), כמתיחה חצי מצחיקה, ומי שיוצא כאן חומוס הם העיתונאים שמעתיקים שוב ושוב את הידיעה בלי לבדוק, כי היא "פיקנטית" ומביאה רייטינג, לא בגלל שהם טפשים, אלא משום שהם מועלים בתפקידם ובאמון (מועט ככל שיהיה) שהציבור, כולל ציבור המגיבים כאן, נותן בהם. קיפודנחש 05:03, 16 בינואר 2018 (IST)

פינה חדשה על ויקיפדיה ב"היום שהיה" בערוץ 10[עריכת קוד מקור]

בעקבות הטורים על ויקיפדיה שהחל לפרסם עומר בן יעקב במוסף הארץ - עכשיו יש לו גם פינה אצל גיא זהר. הנה הפינה הראשונה והנה השנייה. ‏עמיחישיחה 23:23, 10 בינואר 2018 (IST)

אני חושבת שמישהו, יהיה מאד לא מאושר מהכינוי שעומר בן יעקב בחר לעצמו בפינה. Face-smile.svg חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה - הפקולטה למדעי הרוח 05:44, 11 בינואר 2018 (IST)
חבל שלא דייק כשדיבר על נאום ירושלים. הוא עשה מעשה לא "ויקיפדי" -- הלל יערישיחה • כ"ד בטבת ה'תשע"ח • 06:02, 11 בינואר 2018 (IST)
עדיף שישתקו ולא ידברו עלינו מאשר שידברו ויבלבלו את המוח. eli - שיחה 09:22, 12 בינואר 2018 (IST)

יאיר נתניהו[עריכת קוד מקור]

משום מה, בערך מופיעות שתי תמונות לא-עדכניות של יאיר נתניהו משלהי שנות התשעים. את עיקר פרסומו רחש נתניהו בחודשים האחרונים. האם ישנן תמונות עדכניות יותר שלו? כובש המלפפוניםשיחה 15:31, 11 בינואר 2018 (IST)

אם למישהו הייתה תמונה עדכנית שלו, ודאי היא הייתה בערך. מדובר באדם מאובטח ולכן קשה לצלם אותו באקראי Nirvadel - שיחה 22:59, 11 בינואר 2018 (IST)
אם היו ויקיפדים שמבקרים במועדוני חשפנות אולי כבר הייתה לנו תמונה מעודכנת שלו. Bear - השאר הודעה אחריי הביפ... 02:40, 12 בינואר 2018 (IST)
התכוונתי יותר להופעות בציבור כמו כנסים ואירועים. כאשר הוא מבקר במועדוני חשפנות קשה לצלם אותו משום שמדובר במקום עם קהל צפוץ וכו', וזה מקביל לצילום פפאראצי Nirvadel - שיחה 08:06, 12 בינואר 2018 (IST)
לגמרי צודק. התמונות מיושנות ומגוחכות. אנסה לעבוד על זה. eli - שיחה 09:27, 12 בינואר 2018 (IST)
תודה! Face-smile.svg כובש המלפפוניםשיחה 10:33, 12 בינואר 2018 (IST)
ועכשיו אפילו יש כתבה חדשה בנושא בהארץ. שוב מתנצל על כך שהיא מאחורי חומת תשלום, לצערי זה באמת מחוץ לשליטתי. לפחות יתכן שהכתבה תעזור למצאו תמונה יותר עדכנית --עומר בן יעקב - שיחה 20:14, 16 בינואר 2018 (IST)
לא הצלחתי לסיים את הכתבה מרוב הצהוב בעיניים. מה נסגר עם העיתונות בארץ... Corvus‏,(Nevermore)‏ 20:19, 16 בינואר 2018 (IST)
רוב העיתונאים ב"הארץ" הם טרולים והמודל העסקי של עמוס שוקן מתבסס על פרובוקציות קליקבייט. ‏MathKnight (שיחה) 20:28, 16 בינואר 2018 (IST)

המוסד[עריכת קוד מקור]

נודע לי כי המוסד מגייס גם אנשים עם מוגבלות. שאפו למוסד. אני יודע לפחות על מגויס אחד, וכמובן לא אכתוב כאן. BE - שיחה 19:07, 11 בינואר 2018 (IST)

עורך בורוכוב, זוכר ציטוט משיר, מקווה שזה הציטוט המדוייק (לא ממש זוכר את השיר והאמן אבל זכור לי שזה היה שיר מאוד יפה) שבו נאמר "צבא חזק צריך את כל סוגי החיילים":) לי זה מסביר את התופעה שציינת. אם כי קצת מוזר לי לחשוב שאתה יודע על מישהו שעובד במוסד, אלא אם כן החבר שלך נושא בתפקיד זוטר מאוד. eli - שיחה 09:13, 12 בינואר 2018 (IST)
אינני יודע מה הוא עושה ואינני רוצה לדעת. BE - שיחה 20:18, 12 בינואר 2018 (IST)

זיהוי קצינים[עריכת קוד מקור]

יצחק שפירא (היחיד שלא במדים) יחד עם קצין בדרגת אלוף (משמאלו), מרדכי גור (מימינו), קצין בדרגת סגן אלוף (מפקד הפנימייה דאז?) וקצין בדרגת אל"מ (מפקד יחידת האם של הפנימייה דאז?) בטקס סיום מחזור של הפנימייה הצבאית לפיקוד בבית בירם

אהלן כולם. משתמש חדש העלה את התמונה הזאת לערך על יצחק שפירא, אבל הזיהוי של הקצין משמאל לשפירא (הוא טוען שזה הרצל שפיר, לי זה נראה לא הגיוני) ובנוסף אין כלל זיהוי של הקצין בדרגת האל"מ שכנראה יש עליו ערך, ואם לא אז כנראה צריך להיות. מישהו מזהה אותם? (שימנשמע?) מה, אין? 16:56, 12 בינואר 2018 (IST)

הרצל שפיר - בהחלט הגיוני. השווה לתמונות אחרות שלו. --א 158 - שיחה 18:38, 12 בינואר 2018 (IST)

האטלס למורכבות כלכלית[עריכת קוד מקור]

תם אהרון וזכויות יוצרים על ויקיפדיה[עריכת קוד מקור]

היי. בחזרה לתוכניתו החדשה של תם אהרון. ראיתי עכשיו את התוכנית השנייה. מה שלכד את תשומת ליבי הוא פינה "חדשות המחר" (דקות 9:10 עד 12:10). היא מצחיקה, אבל יש בה שימוש בוויקימדיה ובלוגו שלה בכמויות מטורפות. הם לא חייבים אישורי זכויות יוצרים? יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 20:14, 13 בינואר 2018 (IST)

(אני לא עורך דין וכלל לא ברור מה ממה שאני כותב כאן, אם בכלל, נכון) מבחינת זכויות יוצרים: משתמשים שם בלוגו של ויקיפדיה (כל כך עתידני, שמדובר על הלוגו הישן, עם הר’ (חיפשתי אותו בקומונז ולא מצאתי. יש קישור?) לפי הרישיון זוהי חובה משפטית שלהם לספק קישור לקובץ האמור או משהו דומה.
נקודה אחרת: הזכרת שימוש בלוגו. אז כאמור: זה כבר לא הלוגו, אלא הלוגו לשעבר. והנקודה היותר מהותית: למרות שגם לנו יש ערכים על מה שקורה בעתיד, אני חושב שברור מאוד לכל צופה סביר בתוכנית שלא מדובר על תוכן אמיתי בוויקיפדיה או על איזשהו מיזם בוויקיפדיה. ואם למישהו זה לא ברור והוא יתרום כסף לקרן רק בשביל לקבל גישה לויקיפדיה של העתיד: נפנה את התביעה לתם ולכאן. :-).

מה דעתכם על פייסבוק הפעם?[עריכת קוד מקור]

היי. פייסבוק חסמה לחצי שעה את הדף של התאגיד כאן, והורידה את התוכן הסוער. הבעיה הייתה כתבה חדשותית על נודיזם. מה דעתכם? יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 18:29, 14 בינואר 2018 (IST)

התוכן הסוער הכיל עירום הנוגד את כללי פייסבוק? אם כן, זו פעולת סינון שגרתית שלא דורשת התייחסות. Uziel302 - שיחה 19:00, 14 בינואר 2018 (IST)

איני מכיר את המקרה הספציפי אם זאת דעתי על פייסבוק תמיד הייתה רעה ונשארה כזו. בכל אופן הבנתי ממקורות יודעי דבר שצוקרברג אשר מקדיש כל שנה חלק משמעותי מזמנו לאתגר משונה שהוא בוחר לעסוק בו, החליט להקדיש את השנה הקרובה לשיפור החוויה של המשתמשים בפייסבוק, סליחה קבלו תיקון מהותי, לשידרוג הפייסבוק לכלי שאינו רק חוויתי אלא כיצד שהוא יסייע לארגון מידע, חיפוש ושימוש במידע הקיים בו ... (תרתי משמע ודי לחכימא) בשונה מהמצב הקיים כיום בצורה כה מזויעה. מי-נהר - שיחה 19:11, 14 בינואר 2018 (IST)

השאלה היא לא רק האם זה רע, אלא האם זה בסדר להכנס בכתבה הזאת ולהתעלם מכל מיני דפי טרור. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 19:14, 14 בינואר 2018 (IST)

דיווח על כנס הגיוון בסטוקהולם שהתקיים בנובמבר 2017[עריכת קוד מקור]

תמונה קבוצתית לא פורמלית בסיום הכנס. לא כולם מצולמים כאן

במפגש חורף 2018 שהתקיים ב-5 בינואר בתל אביב, העברתי הרצאה על כנס הגיוון שבו נכחתי (הגשתי בקשה למילגה מויקימדיה שוודיה וקיבלתי). בכנס שנכחו בו כ-80 ויקיפדים מכל העולם, הוקדש גם חלק להרצאות קצרות שהועברו על ידי 10 ויקיפדים, אחת ההרצאות שם הייתה שלי (הרצאה מס' 3). הנושאים שהועלו היו:

  1. איך אנחנו יכולים לתמוך בקהילות ילידים שרוצים ויקיפדיה בשפת האם שלהם? - פרו
  2. הגדלת מספר הנשים בפרויקטים של ויקימדיה - ספרד
  3. גיוס נשים לערוך בוויקיפדיה תוך שימוש בגישה האישית – ישראל
  4. כיצד להימנע משמרנות בעריכה בוויקיפדיה – נורווגיה
  5. האם ההפרדה הוא הכלי המתאים או פתרון ללא מוצא במטרה לסגור את הפער המגדרי
  6. פרויקט סגירת הפער המגדרי בוויקיפדיה הערבית – Walaa, מפעילת המערכת הראשונה בוויקיפדיה הערבית - מצרים
  7. פער מגדרי ופער עורכים מבוגרים - נפאל
  8. איך נהפוך את האירועים שלנו ליותר ידידותיים –אוסטריה
  9. כיצד להקל על יצירת תוכן העוסק בלהט"ב במדינה הומופובית – סרביה
  10. כיצד לערב אנשים פגיעים בתנועה - הוצג סרט המראה עורכים בבית חולים לחולי נפש הפעילים בוויקיטקסט. - ארגנטינה

הנושא העשירי היה מאד חשוב בעיני ומעניין והציג גישה ייחודית לקהילה שונה, כך גם ההרצאה הראשונה.

כל המידע על הכנס נמצא במטא בקישור Wikimedia Diversity Conference 2017

אני מפנה את תשומת לבכם ל:

  1. קובץ:Gender Diversity Mapping Diversity Conference 2017.webm שבו מדווחת רוזי סטפנסון גודנייט (Rosie Stephenson-Goodknight) על פרויקט מיפוי גיוון מגדרי שערכה. במסגרתו היא ראיינה גם 4 ויקיפדיות מישראל. רוזי היא בין היוזמים של מיזם ויקיפדיה:נשים באדום, המופעל אצלנו על ידי ציפי ערן
  2. סרטון ביו טיוב Lightning talks - Diversity Conference 2017, שבו תוכלו לראות את ההרצאות הקצרות שהוצגו למעלה לפי סדר הרשימה.

חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה - הפקולטה למדעי הרוח 06:58, 16 בינואר 2018 (IST)

השקעה במניות עדיפה בהרבה על דירות[עריכת קוד מקור]

ואולי בנק ישראל מודה: השקעות בנדל"ן עדיפות על מניות? כתבה בגלובס. דוד שי - שיחה 20:44, 16 בינואר 2018 (IST)

בטורקמניסטן נאסרו כלי רכב מכל הצבעים למעט לבן[עריכת קוד מקור]

החל משבוע שעבר כל רכב פרטי לא לבן מוחרם על ידי משטרת התנועה. במקביל, חל איסור לנשים לנהוג. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 16:13, 16 בינואר 2018 (IST)

תודה, סופסוף יש מה לכתוב בהיסטוריה של טורקמניסטן#המאה ה-20 והמאה ה-21 (שלטון עצמאי). אגסי - שיחה 20:50, 16 בינואר 2018 (IST)
Im-yahoo.svg יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 20:55, 16 בינואר 2018 (IST)
בפורדיסטן נאסרו כלי רכב מכל הצבעים למעט שחור. ‏MathKnight (שיחה) 20:56, 16 בינואר 2018 (IST)
בכל מדינה עם אקלים חם צריך לאסור את כל צבעי כלי הרכב חוץ מלבן. מדובר ממש בסכנת נפשות שכן הצבעים האחרים בולעים חום ואנשים יכולים למות. אם ניתן להציל אפילו נפש אחת, זה בוודאי כדאי. עדירל - שיחה 22:59, 16 בינואר 2018 (IST)
אז פתאום אתה כן חושב שתפקידה של המדינה זה להיות אבא ואמא? • צִבְיָהשיחה • כ"ט בטבת ה'תשע"ח 23:06, 16 בינואר 2018 (IST)
יש לינק לידיעה הזאת? גילגמש שיחה 23:15, 16 בינואר 2018 (IST)

https://www.msn.com/he-il/news/middleeast/%D7%91%D7%92%D7%9C%D7%9C-%D7%90%D7%94%D7%91%D7%AA%D7%95-%D7%9C%D7%A6%D7%91%D7%A2-%D7%9C%D7%91%D7%9F-%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%90-%D7%98%D7%95%D7%A8%D7%A7%D7%9E%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%9F-%D7%90%D7%95%D7%A1%D7%A8-%D7%A2%D7%9C-%D7%94%D7%97%D7%96%D7%A7%D7%AA-%D7%9E%D7%9B%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%A9%D7%97%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%AA/ar-AAuz7Jc?fb_comment_id=927667854003042_928023603967467 אבי84 - שיחה 23:20, 16 בינואר 2018 (IST)

President of Turkmenistan 'bans black cars from his capital city because he believes white brings good fortune' - מתברר ששר הפנים דיווח שרוב התאונות במדינה נגרמות על ידי נהגות. במצב כזה הנשיא היה מועל בתפקידו אם היה נמנע מלפעול כדי למנוע תאונות. אם אפשר להציל אפילו נפש אחת, כל האמצעים כשרים. ראו את המאבק ההירואי של משטרת ישראל נגד נגע הסמים. עדירל - שיחה 23:27, 16 בינואר 2018 (IST)
אבל הוא עדיין מועל בתפקידו. תאונות דרכים רבות מדי בטורקמניסטן נגרמות בגלל נהגים. הפתרון המתבקש הוא לאסור על כולם לנהוג. Tzafrir - שיחה 23:52, 16 בינואר 2018 (IST)
במשק הבית שלי הטלתי וטו על רכבים שאינם לבנים - הפרש הטמפרטורה בפנים אינו זניח (כ10 מעלות כמדומני לאחר עמידה בשמש). לגבי נהיגת נשים.... חוכמת ההמונים בעניין ידועה - ומי שטוען אחרת אינו משקלל את היקף הנסועה של נהגות לעומת נהגים.Icewhiz - שיחה 23:56, 16 בינואר 2018 (IST)
Tzafrir, יש הרבה בדבריך, אבל לא שוללים לאנשים את החופש שלהם בבת אחת, אלא בהדרגה. נראה איך הצעדים האלו יעברו ונעבור לשלב הבא של דרישת קבלת רשות על כל נסיעה לדעת שהוא הכרחי. אם אפשר להציל אפילו אדם אחד, הכל כדאי. עדירל - שיחה 00:16, 17 בינואר 2018 (IST)
אני בטוחה, שזה הרציונל שהדריך את מנהיגים בספר סיפורה של שפחה. הבה נריע לדיקטטורה באשר היא, כל רצונם של עריצים הוא להציל את נפשנו, ומי אנו שנערער על זכותם זו? שלומית קדם - שיחה 11:20, 17 בינואר 2018 (IST)
גם לי נראה כך. אגב, למה ללכת רחוק, הרי גם לנו יש ספרי דיסטופיה על תיאוקרטיה יהודית, כמו אלו של יהושע בר-יוסף, אם לא התבלבלתי בסופר. כשעוברים מעולם הספרות לעולם האמיתי, הדיסטופיות מתבררות כמדינות חילוניות. אם לדבר על הקיצוניות שבהן: גרמניה הנאצית וברית המועצות היו מדינות חילוניות למהדרין, אבל גם הדיסטופיות הקטנות של המערב הנאור, אלו ששולחות חיילות צעירות בני 18 לאיים על חולי סרטן סופני שעליהם להתייצב מיד בלשכת הגיוס כי עליהם לשרת את מדינתם מספר שנים תמורת משכורת רעב, ובדרך כולאות אלפי משתמטים, שחלקם הופכים לנכים בגופם ובנפשם כתוצאה מכך, אלו שש ולחות שוטרים לרחרח בתוך כליהם של רבבות צעירים מדי שנה, ושולחים אלפי אנשים לכלא תוך הרס חייהם, במלחמה קדושה כדי להציל אותם משימוש בסם האסור, אלו שממררים את חייהם של רבבות אנשים שלא הזיקו לאיש כי הם נסעו לא עלינו בלי חגירת חגורת בטיחות ברכב, אלו שמתוך דאגה לבריאותינו מטילים על העניים המעשנים מיסים כבדים ביותר, שיוצרות כמובן שוק שחור ופשיעה, אלו שמעלים את מחירי החשמל באופן מלאכותי כדי לממן ייצור סימבולי של "חשמל נקי" מיותר, אלו שמטילים עלויות הנגשה של מליארדי שקלים להנגשת מבנים, בלא שההנגשה הזאת תסייע לאדם כלשהוא. אלו שמפעילים שוטרים כדי למנוע תחבורה שיתופית יעילה וזולה. אז תצחקו על טורקמניסטן ואל תסתכלו במראה, כי הבדיחה על חשבונכם. עדירל - שיחה 12:06, 17 בינואר 2018 (IST)
אז אני מבינה שבדיעבד כן נזכרת מהי עמדתך הפוליטית. אני כאן תמיד זמינה בשביל לסייע. • צִבְיָהשיחה • א' בשבט ה'תשע"ח 12:24, 17 בינואר 2018 (IST)
להוכיח את האחרים מבלי להציג אידאל כלשהו זו מלאכה קלה... בעולם האמתי היו ויש עדיין לא מעט דיקטטורות בשם הדת (ערב הסעודית, איראן, בנגלה דש, פקיסטן ובעבר לא מעט מדינות נוצריות). ולגבי ברית המועצות ויתר הארצות הקומוניסטיות, שם שלטה הדת, הדת הקומוניסטית ופולחן האישיות האלילי. ועכשיו לביקורת על החוקים השונים, ראינו את מה שקרה ליהודים רבים, שלא הגנו על עצמם והתכחשו לצורך במדינה יהודית - רבים מהם סמכו על חסד אלוהי ועלו בעשן לשמיים. אם לא מתגייסים, למי משאירים את משימת ההגנה על הילדים הקטנים, על החולים, על הנכים ועל לומדי תורה? מי יגן עליהם? מי שהגן על ששת המיליונים? או שאולי מקווים שהחילוניים, הם יגנו, הם ישפכו את דמם בהגנה על העם היהודי ואחרים יהיו פטורים, לא יסתכנו במוות או בפציעה, כי הם לא הולכים לצבא, רק מתפרעים בהפגנות, יורקים על ילדות קטנות שלא לבושות מספיק לטעמם. בריונים המתקראים "משמרות צניעות", כמו באיראן. זה האידאל של הפוסלים כל ממשל ולא מספרים, שלהם יש ממשל, ממשל עריצי של פוסקים עם שוטרי משמרות הצניעות. בברכה. ליש - שיחה 12:35, 17 בינואר 2018 (IST)
אתם לא מבינים את העומק כאן. אני סבור שעליכם לקרוא את היצירה המכוננת, הרוחנמה (זמין פה - [12]), של הטורקמנבאשי. להבין את התופעה אפשר לקרוא עוד פה, וכמובן שהקריאה הטובה ביותר היא בכתב גדול ובסביבה מתאימה פתיחת פסל הרוחמה. דת היא אופיום להמונים, בהחלט, ויש לא מעט דתות שמייסדיהם היו דיקטטורים נאצלים שכבשו (וכבשו אחריהם) בשם הדת, כולל דתות מאוד נפוצות. גרמניה הנאצית אכן התנגדה לכנסייה, אך סביר שברייך בן אלף השנים, לו היה שורד יותר מ12, היו מקדשים להיטלר (והיחס של ניאו-נאצים רבים להיטלר ובני תקופתו - הוא יחס אלילי/אלוהי ולא רעיוני גרידא. יש לא מעט מאמרים - [13] וגם דף ויקיאנגלי [14]). ואצל הקומוניסטים - הדת הייתה הקומוניזם, תוך רדיפת דתות אחרות.Icewhiz - שיחה 13:50, 17 בינואר 2018 (IST)
אני רואה שאנו מסכימים שהשימוש בדת, כל דת, במובן הרחב של המילה הכוללת גם אידיאולוגיות חילוניות, כהצדקה לשימוש באלימות ממוסדת של המדינה, הוא רעיון רע. כמה חבל שכשצריך ליישם את זה על ה"דתות" החביבות עלינו, כמו "בלי גיוס חובה נלך כצאן לטבח" או "אסור לסחור באיברים להשתלה, עדיף שאנשים ימותו", אנחנו פתאום איננו מזהים את הבעיתיות וחושבים שזה שונה לגמרי ממה שקורה בטורקמניסטן. מבלי להכנס לויכוח בשאלת הכרחיות גיוס בנים לצבא, אל מול האפשרות לגייס אנשים כמו שמגייסים אנשים לשב"כ ולמוסד (שאולי גם בלעדיהם נעלה בעשן הכבשנים), מה ההצדקה לגיוס חובה של בנות? האם גם בלי גיוס בנות לא נוכל להגן על עצמנו? האם הציבור מודע לכמה בנות (לא דתיות, הדתיות מקבלות פטורים בלי בעיה) מוצאות את עצמן עם פגיעות גופניות ונפשיות שמלוות אותן לכל ימי חייהן, אם לא אבדו את חייהן, בגלל גיוס החובה. האם למישהו בכלל אכפת? האם מישהו ספר כמה אנשים מתים כל שנה בגלל האיסור לשלם כסף לתורמי איברים? יופי לצחוק על טורקמניסטן ועל תיאוקרטיות דמיוניות. אנחנו צריכים לשמוח כל יום כל היום על שאנו לא שם, אבל בשוליים הלא כל כך צרים, יש בארצנו הקטנטונת המוני אנשים שהאתוס של הרוב לא מתאים להם והם נדרסים ונמעכים בדיוק כמו בטורקמניסטן. עדירל - שיחה 14:04, 17 בינואר 2018 (IST)
באמת שאני לא מצליחה למצוא קוהרנטיות בעמדות שלך. בהתחלה גרסת שאם המדינה יכולה להציל אפילו אדם אחד ממוות, עליה להכריח את כל האזרחים לנסוע ברכבים לבנים. אחר כך נזכרת שאתה נוטה לכיוון הליברטריאני, אז פצחת בנאום שלם על הכוח המשחית של המדינה. ואז בפינאלה קיטרת על כך שנשים רח"ל מוצאות את עצמן עם פגיעות גופניות ונפשיות "לכל ימי חייהן". כידוע, נשים מגיעות לתפקידים קרביים רק אם הם בוחרות בכך, לא בגלל "גיוס חובה". אז איפה ההגנה על חופש הבחירה? מה אכפת לך מה הבנות האלה בוחרות לעשות? האם אתה רומז שאתה תומך באיסור של המדינה על נשים להתגייס לתפקידים קרביים? האם לבני אדם פתאום אין אחריות על החלטותיהם? אני סקרנית לגלות מה יהיה המהלך המחשבתי הבא. האם ייתכן שלפנינו עומד עוד סמוטריציאני שתומך בחופש עד שזה נוגע לדת? • צִבְיָהשיחה • ב' בשבט ה'תשע"ח 00:00, 18 בינואר 2018 (IST)
תודה ששאלת. אין לי כל תלונה על חיילות שמשרתות בקרבי. לא על כך כתבתי. התלונה שלי היתה על דברים כאלו: העריקה הוכתה ונשכה השוטר, תיעוד: שוטרים צבאיים עוצרים עריקה - ושוברים את ידה, רע"א 6155/16 - אמנם מדובר בפלוני, אבל יש לא מעט פלוניות כאלו, נפטרה חיילת שהתמוטטה בכלא 4 בשבוע שעבר, לא בטוח שהיא מתה בגלל הגיוס, היא בוודאי נרצחה על רקע הרצון להציל אותה מההתנהגות הנלוזה של שימוש בסמים. רב המקרים מן הסתם נגמרים רק ביד שבורה, אבל כמו במקרה של פלוני, יש כאלו שנגמרים רע מאוד. עדירל - שיחה 00:55, 18 בינואר 2018 (IST)
אם אנחנו כבר בשוונג: אונס בכלא צבאי והכרה בנכות נפשית לאחר שנים. עדירל - שיחה 01:01, 18 בינואר 2018 (IST)

──────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────── כן, רק שאתה בדבריך התייחסת ספציפית לנשים. וכיוון שאני לא חושדת בך שאתה מתנסח כסדר בלשון נקבה, סביר להניח שניסית להביע איזה רעיון ספציפית לגבי חיילות ממין נקבה. • צִבְיָהשיחה • ב' בשבט ה'תשע"ח 13:10, 18 בינואר 2018 (IST)

כן, וצר לי שדברי לא הובנו. טענתי היתה שגם אם נקבל את הטענות שיש הכרח בגיוס חובה כדי שיהיו לנו מספיק לוחמים, הטענות אינן רלוונטיות לגבי נשים, שכן רובן המוחלט אינן לוחמות, ורובן המוחלט של אלו שכן לוחמות עושות עבודות שיטור שעבורן הטענה שלא ניתן לגייס עבורן עובדים בכסף אינן רלוונטיות. אז אם לחזור על הטענה: הבה נתחיל בלהפוך את השירות של נשים בצבא להתנדבותי. תהיינה היתרונות של גיוס חובה לנשים אשר תהיינה, הן לא שוות את הנזק. עדירל - שיחה 13:23, 18 בינואר 2018 (IST)
נראה שבצרפת היו, לפי אותו הגיון (לפי נתוני 2016) צריכים לאשר רק נהיגה של נשים. ר' סיקור בהארץ של כתבה בלה מונד ונתונים גולמיים. Tzafrir - שיחה 22:14, 17 בינואר 2018 (IST)
גם אני לא מסכים עם עדירל, אבל טוב לצאת מהקופסה ולחשוב מחדש על העמדות שלנו בעקבות טענות מנומקות כמו שלו. נרו יאירשיחה • ב' בשבט ה'תשע"ח • 13:48, 18 בינואר 2018 (IST)
אולי לא שמת לב, עדירל, אבל נשים שמתנדבות להיות לוחמות משתתפות באופן פעיל בתפקידי לחימה והדרכת לוחמים, לאו דווקא בתפקידי שיטור. יש טייסות ויש נשים בשריון ויש נשים בכל מקום. איש איננו כופה על חיילת לשרת כלוחמת, אבל מאפשרים לה לעשות זאת. ואם לדבר על שבירה נפשית, הטרדות מיניות ואונס - כדאי שתסתכל קצת קרוב יותר אליך, לא רק בצבא.שלומית קדם - שיחה 13:55, 18 בינואר 2018 (IST)
נשים משרתות בצבא במגוון רחב של תפקידים חשובים, מעניינים ומאתגרים. אבל, הן לא לוחמות במובן של גיוס חובה, של צורך במסה גדולה של לוחמים לקדם פני אויב. הצעד של חיוב אנשים לעבוד במשך שנתיים במקום עבודה שהם לא בחרו ואינם יכולים לעזוב הוא צעד פוגעני ביותר הפוגע באופן חמור בזכויות אדם בסיסיות. אני יכול להבין שימוש בו במצבי חירום קיצוניים, אבל אנחנו רחוקים מאוד מלהיות שם. עדירל - שיחה 15:38, 18 בינואר 2018 (IST)
עדירל, מרבית הגברים בצה"ל (13 מתוך 14) אינם משרתים בתפקידי לחימה. בכלל, המונח "תפקיד לחימה" זקוק לריענון, האם מפעיל/ת מזל"ט שצד אויבים או משלח/ת טיל קרקע-קרקע זה תפקיד לחימה? הצבא המודרני מתנהל אחרת מצבאות של מטילי כידונים ולוחמים עם חרבות. הנשים יכולות לתרום לצבא, במרבית התפקידים, כמו הגברים ויש לזה יתרונות גדולים, לצבא ולנשים. לצבא יש מבחר גדול יותר של מועמדים, כדי לבחור מתוכם את המתאימים ביותר לתפקידים השונים ולנשים יש הזדמנות, כמו לגברים, ללמוד איך פועלים במסגרת היררכית גדולה, איך משתלבים בה ומתקדמים בדרגות, הזדמנות לרכוש ניסיון בתחומים מגוונים, ניסיון שיאפשר להן בעתיד להשתלב בתפקידים מקצועים וניהוליים במסגרות האזרחיות. אלה יתרונות עצומים ואין שום סיבה אמתית, שאינה נגועה בדעות קדומות, להבדיל בין נשים ובין גברים. בברכה. ליש - שיחה 15:54, 18 בינואר 2018 (IST)
אין ויכוח שנשים יכולות לשרת בצבא ולתרום לו רבות, למשל: בתפקידי מטה, מחקר ופיתוח, סייבר וכו'. הוויכוח הגדול הוא האם נשים יכולות לשרת בתפקידי לחימה כגון חי"רם (כמו סיירת מטכ"ל, חטיבת הצנחנים וחטיבת גולני), הנדסה קרבית ושריון. כאן נראה שבגדול התשובה היא לא (מבחינה פיזיולוגית-רפואית ומבחינת השילוב הראוי, 3 גברים ואישה ביחד בטנק אחד זה מקור לצרות משפטיות). ‏MathKnight-at-TAU (שיחה) 17:02, 18 בינואר 2018 (IST)
לא רק המונח "תפקיד לחימה" זקוק לרענון, גם הדרך בה אנו מתייחסים לבני אדם ולזכויות אדם זקוק בדחיפות לרענון. בני אדם רבים יכולים להפיק תועלת רבה משירות בצבא ובני אדם רבים אחרים יכולים לסבול קשות משירות כפוי בצבא. חלקם מתאבדים, חלקם מתים מהזנחה, רבים סובלים אחרי זה ממחלות נפש (במקרה אני מכיר אישית מקרה אחד כזה, והבאתי עוד מקרה כזה בפסק דין למעלה), מנכות (אני מכיר אדם שסובל מנכות בגלל שסרבו לשלוח אותו לטיפול רפואי בזמן, נוהג רווח בצה"ל בגלל שירות החובה שמחייב את מי שרוצה להפסיק לעבוד להציג את עצמו כחולה, או לירות בעצמו ברגל כפי שעשו שניים מחברי למחלקה בטירונות). כל התירוצים שהועלו לפני 60 שנה כדי להצדיק את גיוס החובה על כל הצדדים השליליים שלו, לגמרי אינם רלוונטיים בימינו. אין למדינה שום בעיה לגייס את המשאבים הנדרשים כדי לשלם משכורות ראויות לחיילים, ואין שום בעיה לגייס כח אדם מספיק לכל התפקידים. התירוץ היחיד ששמעתי הוא הטענה, שנבדקה ונמצאה שגויה בארצות הברית, שבמעבר לצבא החובה יתגייסו לתפקידי הלחימה המסוכנים רק אנשים בעלי יכולות ירודות ועל כן צריך לגייס את כולם. אבל תירוץ זה אינו רלוונטי לנשים. הן כולן, עד האחרונה שבהן, עושות תפקידים שניתן בלא שום בעיה לגייס אליהן כח אדם מתאים באמצעות התאמת שכר לתפקיד. האם מישהו טוען שלא ניתן לגייס עוד 2000 שוטרים/שוטרות בשכר למשמר הגבול? מישהו חושב שיש בעיה לגייס תצפיתנים בכל מספר שהוא בשכר? האם באמת יש בעיה לגייס פקידות במספר מספיק בשכר? יש המון יתרונות לשירות צבאי והמועמדים לשירות מודעים להם ומתגייסים בהמוניהם בהתנדבות (יותר מרבע מהבנות הדתיות שיכלו לקבל פטור בלא בעיה). אבל כל היתרונות הללו אינן מצדיקות לדרוך על גוויות של אנשים אחרים שימותו ויהפכו לנכים בגלל פגיעה אנושה בחופש הפרט. עדירל - שיחה 17:25, 18 בינואר 2018 (IST)
שלום לאביר, כידוע לך נשים משרתות בצה״ל ביחידות של חיל רגלים קל: גדוד קרקל, גדוד ברדלס, גדוד אריות הירדן וגדוד לביא הבקעה. כמוכן בשריון מתנהל כרגע נסיון שעיקרו עבר בהצלחה ולפי התוכנית בסיומו נשים ישולבו ביחידות אך לא ישרתו בתוך אותם הטנקים עם גברים. שמעתי ראיון עם דני נווה היום ולדבריו לצה״ל חסרים לוחמים למשימות בטחון שוטף. התוצאה היא שימוש גדול מדי ביחידות מילואים לצרכים הללו (על חשבון אימונים לאותן היחידות). שירות נשים בחי״ר קל ובשריון יכול לפנות יותר גברים לצנחנים, גולני ומשמר הגבול. ואני לא מדבר על משמר הגבול, שם יש שירות משותף של גברים ונשים כבר עשרות שנים. Tzafrir - שיחה 20:29, 18 בינואר 2018 (IST)
חי"רם (חיל רגלים מעולה) זה לא חי"ר קל. שם אי-אפשר לעשות הנחות פיזיות או לבצע את מבחני הכושר עם מחסניות ריקות. גם הנדסה קרבית ושריון עדיין סגורים לבנות בתפקידי הלחימה. הניסוי בשריון הוא לא הצלחה גדולה ואני מניח שכחלק ממדיניות הורדת הרף כדי לאפשר קבלת נשים, במהלך הניסוי החיילות לא נדרשו לסחוב פגזים כבדים, לתפעל פריסת זחל או לתחזק טנק בתנאי שדה. אז אולי הן יכולות לשמש כטנק נספח לחי"ר הקל/מערך הגבולות, אבל בהחלט לא לשרת ביחידות שריון רגילות. כנ"ל בהנדסה שבה יש דרישות לוחמה ופיזיות כמו של חי"ר ושריון, גם ירי ולחימה כחי"ר וגם תפעול כלים כבדים. הרעיון של גדודי בט"ש/חי"ר קל משולבי נשים לוחמות כדי לשחרר את הלוחמים הגברים ללחימה אינטנסיבית יותר ואימונים לקראתה נשמע לי סביר. ‏MathKnight (שיחה) 23:12, 18 בינואר 2018 (IST)